מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

חייבים לעצור ניסוי אכזרי בחתולים באוניברסיטת בן-גוריון, כותבים באתר “מאחורי דלתות המעבדה”. הייתי רוצה להסב את תשומת לבכם לכמה ‘אי דיוקים’ בלשון המעטה בטענות שלהם, ביחס למחקר הספציפי של עופר דונחין ואחרים. [Full Post ✚ הפוסט המלא]

חברת Better Place של אגסי רוצה למכור לנו רכבים חשמליים. לפני מספר שבועות ביקרתי במרכז המבקרים של החברה. יש להם שם מצגות וסרטים יפים שאפשר לתמצת את מרבית הטיעונים שלהם כך:

1. מעבר מרכבים מונעי בנזין לרכבים מונעים חשמלית הוא טוב לאיכות הסביבה, כי הרכבים לא פולטים מזהמים
2. מעבר מרכבים מונעי בנזין לרכבים מונעים חשמלית יקטין את התלות של מדינת ישראל בנפט, שאחוז גבוה ממנו מופק על ידי מדינות עוינות לישראל (ערב הסעודית ואיראן למשל)

אחד הנוכחים בביקור שאל את השאלה המתבקשת לגבי טיעון 1 – הרכבים אמנם לא פולטים מזהמים, אבל מה לגבי תחנות הכוח שמיצרות את החשמל בו נטענים הרכבים?

[Full Post ✚ הפוסט המלא]

אני צם בתשעה באב. גם בימי התענית האחרים. חוץ מביום כיפור. (ולמי שלא מכיר אותי, קצת רקע בדיון מעניין שהיה לי בגוגל באז שהתגלגל לשאלה של הגדרת מיהו יהודי).

התגובות שאני מקבל כשאני אומר את זה, הן מאוד משעשעות. אנשים דתיים (חשוב לציין שהדתיים שאני מתרועע איתם הם כנראה לא מדגם אופייני של דתיים) מיד מבינים את הפואנטה. חילונים בדרך כלל לא ממש.

האבל בתשעה באב הוא אבל לאומי. הוא אבל על חורבן בית המקדש, שהוא אמנם מוסד דתי בעיקרו, אך בעולם של לפני אלפיים שנה, ככה דברים עבדו. אני לא מאמין בכלל בקיומו של אלוהים ולכן הפסקת הפולחן הדתי שהתקיים במקדש לא ממש מזיזה לי, אבל חשוב לזכור שחוץ ממקום של פולחן דתי, בית המקדש היה גם סמל לריבונות של אותה מדינה יהודית קדומה, ולכן חורבנו הוא ללא ספק אירוע משמעותי למי שרואה את עצמו קשור לעם היהודי. [Full Post ✚ הפוסט המלא]

לפני שנענה על השאלה הזו, צריך לשאול מהי בכלל אמפתיה.
הגדרה די מקובלת היא היכולת להרגיש את תחושותיו של האחר, ובדרך כלל מדובר ספציפית על היכולת להרגיש את המצוקה שלו.
ההגדרה הזו כמובן מאוד בעייתית, כי היא מדברת על להרגיש. אני לא באמת יכול לדעת אם אתה מרגיש משהו, לכן לעולם לא אוכל לדעת האם אתה חש אמפתיה.  אולי אני יכול לשאול אותך, אבל לשאול עכברים זה קצת יותר קשה. לכן, לצורך העניין נבדוק האם עכברים מראים התנהגות שמעידה על יכולתם להרגיש תחושות של אחרים.

תחת הגדרה זו, יש לאחרונה הרבה מחקר שמעיד שכן – עכברים אכן חשים אמפתיה.

[Full Post ✚ הפוסט המלא]

לפני כמה שבועות זוג חברים טובים שלי המליצו לי לעבור לאכול בשר אורגני – בשר שגדל בסביבה פתוחה ולא במכלאות צפופות, ואוכל עשב ומזון אורגני, במקום תערובת תעשייתית המבוססת כמעט כולה על תירס, וגורמת לבשר להיות דל מבחינת ערכו התזונתי, עם פחות חלבון וויטמינים חשובים.
הטענה הזו לא נשמעה לי הגיונית מאוד. אני אמנם רחוק מאוד מלהיות מומחה בענייני גידול בקר, אבל לא נשמע לי סביר שבארץ מאכילים בקר במזון שמבוסס על תירס. הרי תירס כמעט לא גדל בארץ. בארץ מגדלים הרבה יותר דגן והדגן הרבה יותר זול מתירס. למה שחקלאי שפוי יאכיל את הפרות שלו אוכל יקר יותר? גם הטיעון לגבי בשר שערכו התזונתי דל לא נשמע לגמרי הגיוני. אם לפרה יש כ”כ מעט חלבון בבשר שלה, וחסרים לה ויטמינים, המקום הראשון שבו נראה את זה הוא ברפת – פרות חולות, ושאינן מסוגלות לשאת את נטל משקלן.

כאדם שבריאותו חשובה לו, ואוהב לקבל החלטות באופן מושכל, החלטתי לבדוק קצת את הנושא.
[Full Post ✚ הפוסט המלא]

אתר הפרויקט כנסת פתוחה עלה לאוויר בכתובתו החדשה – oknesset.org

כנסת פתוחה הוא פרויקט פתוח, ללא כוונת רוח, שמטרתו היא לשקף את פעילות חברי הכנסת והמפלגות (ואולי בעתיד גורמי ממשל נוספים) לציבור, ולעודד את השיח הציבורי לגביהם.

הפרויקט נולד בשיחה שלי עם דוד, בה התרגזנו על כך שאנחנו נאלצים להצביע בבחירות לפי התדמית שחברי הכנסת, המפלגות ומשרדי יחסי הציבור שלהם מנסים למכור לנו. החלטנו לבדוק את העניין, והתפלאנו למצוא שפע של מידע באתר הכנסת. למשל, כל ההצבעות זמינות, ויש מנוע חיפוש פשוט. בכל הצבעה ניתן לראות אילו חברי כנסת הצביעו בעד, נגד או נמנעו (דוגמה כאן, חוק זכויות הסטודנט). אחרי ההתרגשות הראשונית הבנו שזה ממש לא מספיק. מלבד בעיות בסיסיות באתר, כמו זה שהוא מותאם לדפדפן Internet Explorer 6 , יש מעט מאוד גמישות בהצגת המידע, אין קישור מההצבעות לחוקים או לתוכן עליו מצביעים, אין אפשרות לקיים דיון וכו’. כמו האקר טוב, כתבתי סקריפט שהוריד את המידע על כל ההצבעות של כל הח”כים בשנים האחרונות, וניסיתי להשתמש בזה כדי להבין מי באמת מקדם נושאים שחשובים לי, ומי סתם משווק את עצמו. זה לא היה פשוט בכלל… [Full Post ✚ הפוסט המלא]

בבריטניה נמצא עכשיו בהליך חקיקה “חוק הכלכלה הדיגיטלית” או בקיצור – דביל (באנגלית – Digital Economy Bill או DEBill)

תראו איזה יופי האתר של הפרלמנט הבריטי מסביר איפה החוק עומד בתהליך החקיקה, וכולל הסברים לא רעים בכלל על החוק (תקציר של 10 משפטים, תקציר של כמה עמודים, ונוסח החוק המלא). הלוואי עלינו.

חלק מהחוק די מצ’עמם (לפחות בעיני) ועוסק בדברים כמו מה צריך לכלול הדוח שמגיש משרד התקשורת למזכירות המדינה, או כל מיני תיקונים להתייחסות של החוק למשחקי וידאו/מחשב (כיום זה נגזר מחוק שחוקק ב 1984. כנראה היו כמה שינויים מאז). לדוגמה: מי קובע את קבוצות הגיל שאמורות להחשף למשחק (18+, 12+ וכו’).

לעומת זאת, יש כמה חלקים ממש מעניינים בחוק, שמסדירים מספר נושאים בתחום הקניין הרוחני

[Full Post ✚ הפוסט המלא]

אזהרה: פוסט טכני לאללה.

היום נחת על שולחני הוירטואלי מייל מעניין. חבר שלי, שביקש לשמור על אנונימיות (תרתי משמע. תכף תבינו) ולכן יקרא להלן י’, שלח מייל בו הוא מסביר מדוע חשוב להתנגד להקמת המאגר הביומטרי.  טרם גיבשתי את עמדתי בנושא החוק, וכבר הרבה זמן אני רוצה לשמוע יותר על הטיעונים של שני הצדדים, לכן השקעתי בקריאת המייל ואפילו התפתח דיון קצר בנושא, במהלכו גיבשתי את עמדתי – אני תומך בהקמת המאגר.

[Full Post ✚ הפוסט המלא]

או: למה יש כמה אנשים שחושבים שהצרכן הישראלי ממש מטומטם.

לאחרונה רציתי לקנות דומיין .org. למה? אני אסביר בפוסט אחר.

בדקתי בכמה חברות ישראליות, ומה שמצאתי הרגיז אותי מאוד. לקנות את idfpro.org דרך אתר ישראלי, עולה כ 20$ (לפני מע”מ, ובשער של 4.1)

[Full Post ✚ הפוסט המלא]