למי להצביע לראשות מפלגת העבודה? — הכל בראש
מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

למי להצביע לראשות מפלגת העבודה?

תגיות:‏ , ,

שאלה מעניינת, לא? אני לא אתיימר לענות עליה בפוסט הזה, אבל כן אנסה להציג את ההבדלים בין המועמדים, בניתוח כמותי ואובייקטיבי, כמו שאנחנו אוהבים.

הניתוח מתבסס על כלי שמשולב בחודשים האחרונים בפרויקט כנסת פתוחה, שנקרא אג'נדות. הרעיון הוא שארגון או קבוצת אנשים שמבינים בנושא מסוים מביעים את דעתם על הצעות החוק בכנסת, ואומרים לנו אילו הצבעה תומכת בקידום האג'נדה, ואילו הצבעות מתנגדות לקיום האג'נדה. המערכת שלנו, שיודעת מי הצביע איך בכל הצבעה, משקללת את כל ההצבעות של חברי הכנסת, ומציגה ציון התאמה כולל לאג'נדה המבוסס על הצבעותיהם בפועל. ציון של 100% פירושו שחבר הכנסת הגיע לכל ההצבעות הנוגעות לאג'נדה, ותמיד הצביע בהתאם למה שעורך האג'נדה הגדיר. ציון של 100%- אומר שחה"כ תמיד מגיע, אבל מצביע תמיד הפוך לעורך האג'נדה.

מתוך המועמדים לראשות העבודה יש 3 שהם חברי כנסת כיום: שלי יחימוביץ', עמיר פרץ ויצחק בוז'י הרצוג. בנוסף, כללתי בניתוח את איתן כבל, כי התוצאות שלו מעניינות. שני מועמדים נוספים לא נכללו בניתוח, כי הם לא חברי כנסת כיום: עמרם מצנע והראל מרגלית.

ונעבור לתוצאות:

שיוויון הזדמנויות בעריכת אבטלה סמויה - קידום שיוויון הזדמנויות בקרב כלל הסקטורים במדינה. מניעת אפליה של קבוצות מיעוט שמופלות באופן מובנה במערכת

הפרדת דת ומדינה בעריכת המרכז הרפורמי לדת ומדינה - קידום נישואין אזרחיים, השגת שוויון לתנועות הפלורליסטיות, קבלה מלאה של גיורים רפורמים וקונסרבטיבים, שילוב חרדים בחברה הישראלית ומאבק בהפרדה מגדרית

 

כאן בוז'י ממש בולט לשלילה, שכדאי אולי להקדיש לזה רגע. בניתוח ההצבעות שלו יחסית לעורכי האג'נדה אפשר לראות שמרבית ההצבעות הן מהתקופה בה העבודה היתה חברה בקואליציה. ועדיין, אם נכנס להצבעות הללו, נמצא דוגמאות כמו ההצבעה על איסור ביטול גיור בהן איתן כבל ושלי יחימוביץ' הצביעו בניגוד לקואליציה.

קיימות בעריכת העמותה הישראלית לכלכה בת קיימא - שימור אנרגיה ואנרגיה מתחדשת, כלכלה בת קיימא, תעשייה בת קיימא הקטנת הזיהום וחסכון במשאבים, חקלאות מקיימת וניהול משאבי קרקע ומים, בנייה ירוקה, תכנון עירוני ותחבורה בני קיימא, חינוך לקיימות והיבטים הנוגעים לקיימות ולחברה

 

קידום מעמד הנשים בעריכת צוות כנסת פתוחה

 

סיוע לנזקקים בעריכת צוות כנסת פתוחה

 

והציון המשוקלל מכל האג'נדות יחד

 

המסקנות

שלי יחימוביץ' לוקחת בגדול. כלומר, רק בגלל שכבל לא מתמודד, כי הוא בעצם מוביל כמעט בכל המדדים.

בוז'י קיבל ציון מאוד נמוך או אפילו שלילי בכל המדדים שבדקתי. קצת נראה כאילו הוא לא במפלגה הנכונה…

מאוד הופתעתי לגלות שיש שונות כל כך גדולה בין חברי המפלגה. כמובן שהם לא זהים בתפיסות העולם שלהם, אבל מריבוי הפעמים בהן נתקלתי בטיעון המשמעת הסיעתית (ראו בהמשך), ומההבחנה הכללית שמרבית ההצבעות נקבעות רק על פי קואליציה/אופוזיציה, ציפיתי לגלות הבדלים הרבה יותר קטנים, ושיושפעו בעיקר ממידת הנוכחות השונה של חברי הכנסת בהצבעות. נראה שזה לא המצב, וזה אומר שאכן יש מידע מעניין שאפשר להוציא מנתוני ההצבעות.

יש לא מעט ביקורות על האג'נדות ככלי ניתוח עמדות חברי כנסת:

  1. מובן שהצבעות חברי הכנסת לא משקפות את התמונה המלאה. עדיין, הצבעות הן אחד הכלים המרכזיים שניתנו לחבר הכנסת על מנת להשפיע, וכמעט היחיד ביניהם שאנחנו יכולים לנתח בלי ספינים ופרשנויות מיותרות של מערכי הדוברות שלהם. אנחנו חושבים על אפשרויות לתת ציון נוסף על פעולות משמעותיות נוספות, אבל זה יותר מורכב ממה שזה נשמע (לא מבחינה טכנית, אלא עקרונית – מה הן פעולות שצריכות "לזכות" בנקודות נוספות?)
  2. עוד טענה שכבר שמענו היא שחברי כנסת מצביעים פעמים רבות בניגוד לעמדתם בגלל אילוצים כמו משמעת סיעתית. לכן אנחנו לא מסתמכים על הצבעה אחת (כמו הקמפיין של ישראל חופשית) אלא על כמות גדולה של הצבעות. אם חבר כנסת באופן שיטתי מוצא את עצמו מצביע בניגוד לעמדתו בגלל משמעת סיעתית - נראה שהוא חבר במפלגה הלא נכונה. (בניתוח הנוכחי אני משווה רק חברי כנסת מאותה סיעה, לכן הטיעון הזה לא רלוונטי). אחרים טוענים שייתכן שמצביעים כחלק מעסקה שנועדה לקדם הצעת חוק אחרת, חשובה יותר. שוב, אם באופן שיטתי ח"כ "מוכר" את ההצבעות בנושא מסוים עבור תחומים אחרים, כנראה שהנושא הזה לא כ"כ חשוב לו, והוא יקבל ציון גבוה יותר בתחומים אותם הוא באמת מקדם.
  3. כיום, אם חבר כנסת מקבל ציון נמוך, קשה לדעת אם זה בגלל שהוא עצלן ופשוט לא מגיע להרבה הצבעות, או שהוא תמיד מגיע, אבל מצביע לפעמים עם האג'נדה ולפעמים נגדה. בחרנו כרגע לתת רק ציון אחד כולל של התאמה, כדי לשמור על הפשטות של הכלי.
  4. כמו כן, הניתוח מתבסס על אמון בעורכי האג'נדות שבחרתי להסתמך עליהן. אם הם לא מבינים מהחיים שלהם, אז גם הניתוח לא שווה הרבה. אני נוטה לחשוב שרובם יודעים מה הם עושים, ובנוסף, כמובן שרשימת ההצבעות אותן הם שייכו לאג'נדה פתוחה לביקורת הציבור, ואם מישהו חושב שהוא יכול לעשות עבודה יותר טובה, הוא יותר ממוזמן לשלוח מייל והוא יקבל אג'נדה משלו לערוך ולהביע בה את דעתו.

ויש גם כמה בעיות עם השימוש הספציפי הזה, בניסיון להמליץ למי להצביע לראשות מפלגה:

  1. כבר ציינתי שהכלי הזה לא מאפשר ניתוח עמדותיהם של מועמדים שאינם חברי כנסת כיום, ואולי דווקא הם המתאימים ביותר.
  2. לא לגמרי בטוח שמה שחשוב לנו ביו"ר מפלגה זה כמה הוא פרלמנטר טוב וכמה הוא מייצג את עמדתנו. יכול להיות שיכולות  המשא-ומתן שלו, והיכולת שלו לגרום לציבור להצביע למפלגה הן חשובות לא פחות, ואין להן משקל בניתוח הזה.
  3. מגוון האג'נדות שעומד לרשותנו עדיין קטן יחסית, ולא כל בוחר מאמין בכולן. כאן אתם יכולים לעזור – אם אתם רוצים לערוך אג'נדה נוספת בעצמכם, או שיש לכם קשר לארגון שעשוי לרצות, נשמח אם תשלחו לנו מייל.

ולמרות כל הביקורות האלו, אני עדיין חושב שזה חומר טוב.

אשמח לשמוע מה דעתכם, ואיך הייתם משפרים את הכלי או את הניתוח.

FacebookEmailDeliciousShare


40 תגובות

1 דוד‏08.31.11 ‏בשעה 5:31 am‏

לשם ההבהרה של אופן חישוב הציון בכלי.

נניח שיש אג'נדה עם 10 הצבעות.
ח"כ א' הצביע פעם אחת בהתאם לעורך האג'נדה.
ח"כ ב' הצביע 5 פעמים בהתאם לעורך ו4 פעמים נגדו.

האם יהיה לשניהם אותו ציון (10%?)

2 רון‏08.31.11 ‏בשעה 11:02 am‏

עופרי, מציע שתוסיף כפתורי שיתוף לבלוג. יעשה את החיים קלים יותר למשתפים…

3 עפרי רביב08.31.11 ‏בשעה 1:02 pm‏

דוד – בדיוק. כנראה השלב הבא הוא לפרק את הציון לשני רכיבים: מידת התאמה לאג'נדה, ונפח פעילות. הבעיה היא, שמדד שמורכב משני מספרים הוא הרבה יותר מורכב לעיכול מאשר מדד שמורכב ממספר אחד.

רון – תודה. בדיוק הבעיטה בתחת שהייתי צריך כדי להוסיף את זה.

4 בני דאון08.31.11 ‏בשעה 1:49 pm‏

פוסט מעולה! אצלי זה מעלה שאלה מענינת – האם באמת הח"כ הפעיל ביור הוא המתאים להוביל מפלגה? ישנם דרכים רבות בהם ח"כים פועלים, ומטבע הדברים, מי שמצטיין בתחום אחד יכול להיות חלש בתחום אחר.
אני חושב שמסוכן לבלבל – הההצבעות של ח"כ על חוקים הם רק פן אחד של פעילותו הציבורית

5 עפרי רביב08.31.11 ‏בשעה 2:45 pm‏

בני,
תודה. אתה צודק 100%. ברור שיש עוד מדדים חוץ מהצבעות (ביקורת #1 על כלי האג'נדות), ויש עוד תכונות חשובות ליו"ר מפלגה מעבר לכמה הוא מחוקק טוב (ביקורת #2 על הניתוח הספציפי הזה). עדיין אלו נתונים שכדאי להכיר, ועוד יותר מזה, כדאי להכיר ולהתחיל לתרגל את השיטה, כי עוד מעט יהיו לנו גם בחירות מקדימות במפלגות בהן נבחר את הרכב כל הרשימה, ולא רק היו"ר.

6 טל‏08.31.11 ‏בשעה 8:46 pm‏

היי,

אני חושב שהנתונים הרבה פחות מובהקים. שלי לא "לוקחת בגדול", אלא ממש בקטן. אחוזי התמיכה שלה מגיעים בד"כ ל- 20%, מעט מאוד.

אגב, לדעתי כדאי להציג את נפח הפעילות של הח"כ באופן המילוי של העמודה.

7 עפרי רביב08.31.11 ‏בשעה 9:55 pm‏

טל, צריך לזכור שההגדרה ל 100% היא מתמטית ולא ממש ריאלית – זה דורש נוכחות בכל ההצבעות הקשורות לאג'נדה. כלומר גם בנושא שהוא ממש קרוב ללבו של הח"כ הוא לא צפוי להגיע לזה.

אפשר להשוות את ההפרשים ביניהם כדי לקבל תחושה למשמעות שלהם למשרעת הציונים של כל הח"כים בכנסת. ההפרש בין יחימוביץ' לפרץ בקיימות הוא 25%, כאשר הציון הגבוה ביותר הוא 75% והנמוך ביותר הוא 8%-. כלומר ההפרש ביניהם הוא בערך שליש מההפרש הקיים בכנסת. קידום נשים – שוב, הפרש של כ 20% מתוך משרעת של 67% בכנסת כלומר שוב כמעט שליש מהמשרעת בכל הכנסת. בסיוע לנזקקים ובשיוויון הזדמנויות ההפרשים באמת קטנים, אבל עדיין הם לטובתה של שלי.

עדיין, ברור שזה לא אומר ששלי יחימוביץ' תומכת מאוד בהפרדת הדת מהמדינה למשל. הציון שלה הוא 13% של ניצן הורוביץ הוא 78%, ושל אברהם מיכאלי מש"ס 70%-, כלומר בהשוואה לכנסת היא איפשהו באמצע בתחום הזה. (חשוב לזכור שההשוואה הזו היא כבר קצת פחות הוגנת, כי שלי הייתה תקופה ארוכה בקואליציה וניצן לא).

8 נתי‏08.31.11 ‏בשעה 10:53 pm‏

תוכלו להציג גרף כזה לכל חברי הכנסת, ואז לשכלל לפי מפלגות? בימים אלו של מחאה, כשכל המפלגות טוענות ש"צדק חברתי" הוא בראש מעייניהם, מעניין לראות מספרית מי באמת עובד על זה ומי עובד על הציבור.

9 עפרי רביב08.31.11 ‏בשעה 11:08 pm‏

נתי,

כל המידע גלוי. יש לינקים בפוסט לאג'נדות, שם יש את ציוני כל חברי הכנסת וציוני כל המפלגות. צריך להזהר בהשוואות, בעיקר בין קואליציה לאופוזיציה: האופוזיציה מפזרת צ'קים לא חתומים (הם מצביעים בעד על הרבה הצעות חוק שהם יודעים שלא יעברו, אבל יציגו אותם טוב) ואילו הקואליציה צריכה לתת צ'קים חתומים, לכן באופן טבעי היא פזרנית פחות. זה מאוד רלוונטי באג'נדות כמו סיוע לנזקקים. לכן זה גם משפיע על סיעות שהיו חלק מהזמן בקואליציה כמו העבודה.

ספציפית לגבי צדק חברתי – השאלה היא כמובן, מה זה בדיוק צדק חברתי בשבילך. אני לא בטוח שיש לנו כיום אג'נדה שמתיימרת לענות על זה. אם אתה מכיר ארגונים שירצו לערוך כזו, אתה יודע לאן לשלוח אותם. (תנועת דרור ישראל, החברים מנייר הלקמוס, התחילו לערוך אג'נדה קשורה, אבל הם עדיין עובדים על זה, אז היא עדיין לא מוצגת באתר).

10 נתי‏08.31.11 ‏בשעה 11:15 pm‏

תודה על התגובה (ועל אתר ייחודי וחשוב מאין כמוהו.).

11 דני09.01.11 ‏בשעה 12:32 am‏

אחלה רעיון ואחלה ביצוע.

בהמשך למה שנכתב בתגובות, חשוב להבדיל בין מישהו שהצביע פעם עם האג'נדה ופעם נגד האג'נדה לבין מישהו שלא נכח בשתי ההצבעות. לצורך כך אני מציע צורת הצגה שונה קצת של הנתונים.

כל מתמודד ידורג בסקלה 0-100 לפי מידת ההזדהות שלו עם האג'נדה (100-הזדהות מוחלטת, 0-התנגדות מוחלטת), כשויזואלית הדירוג יוצג כתחזית מוקפת במרווח בטחון, בדומה לזה. גודל איזור הבטחון יסמן את מידת הוודאות שלנו בדעות המועמד.

מתמטית נראה לי שמתאים פה מודל בייזיאני עם התפלגות אפריורית אחידה בתחום 0-100. ההתפלגות האפוסטריורית (בהינתן נתוני ההצבעות בפועל ותוך התעלמות מהצבעות מהן המועמד נעדר) היא התפלגות בטא עם פרמטרים כלשהם שבעזרתם יחושב איזור הבטחון.

12 עפרי רביב09.01.11 ‏בשעה 2:11 am‏

דני,

אני לא מנסה לשערך ערך של משתנה חבוי, מידת האמונה של הח"כ. אני רוצה למדוד כמה הוא פעל לקידום האג'נדה. ככה שאם ח"כ א' הצביע 20 הצבעות בעד ו-3 נגד הוא קידם אותה בפועל יותר מאשר ח"כ ב' שהצביע 5 הצבעות בעד ו-0 נגד. המודל שאתה מציע ישערך את שניהם כתומכים במידה די דומה (כ 85%), כמובן עם רווח סמך שונה. אני חושב שזה לא משקף את מה שאני רוצה למדוד.

אולי אם נבחר פריור שמרוכז סביב 0.5 זה יתן אפקט דומה למה שאני מחפש – ח"כ צריך להוכיח שהוא תומך (או מתנגד) לאג'נדה בהצבעות שלו.

בעיות שאני חושב עליהן כרגע:
1. השרירותיות בבחירת הפריור לא מוצאת חן בעיני.
2. הציון המספרי מאבד את המשמעות הפשוטה ואת העובדה שאפשר להסביר אותו בקלות.
3. רוב החוקרים והאקדמאים לא באמת יודעים לקרוא טווחי שגיאות. הציבור הרחב בכלל יאבד עניין כשהוא יראה גרף כזה. וחשוב לזכור שבסופו של דבר, זו לא עבודה אקדמית. חלק מהמטרה היא לשכנע את האזרח שיש לו אפשרות לבחור מה או מי טוב בשבילו בהסתמך על עובדות ולא רק על יח"צ.

13 האם בוז’י הרצוג במפלגה הנכונה?09.01.11 ‏בשעה 6:06 am‏

[...] רביב מהבלוג "הכל בראש" ערך ניתוח של ההצבעות של ארבעה חברי כנסת: איתן כבל, עמיר פרץ, שלי יחימוביץ' ויצחק (בוז'י) הרצוג. [...]

14 נדב פרץ09.01.11 ‏בשעה 7:51 am‏

אחלה כלי וניתוח מעולה, אבל צריך לזכור כמה דברים בזמן שמשתמשים בו.

ראשית, אני האחרון שיגן על הרצוג, אבל ההשוואה כאן לא הוגנת.
נכון שכולם היו בקואליציה, אבל הרצוג היה שר. יש משמעות שונה לחלוטין לח"כ שמצביע בניגוד לעמדת הקואליציה (צעד שעלול, במקרה החמור, לכלול סנקציות כמו שלילת זכות דיבור במליאה או הגשת הצעות חוק), לבין שר שעושה את זה – שדינו כדין שר שמתפטר.
הבחירה של הרצוג לכהן כשר הייתה בחירה מאוד שנויה במחלוקת – אני חושב שהיא הייתה טעות – אבל מרגע שנעשתה, ברור שהדפוס שלו יהיה שונה משמעותית משל כל חבר כנסת.

שנית, הכלי של הצבעות הוא סופר-בעייתי. לא רק בגלל שהצבעות זה לא הדבר היחיד שחבר כנסת עושה – גם לא העיקרי – אלא בגלל שלא כל ההצבעות 'נולדו שוות'. כשיש הצבעות שנויות במחלוקת, שכל הכנסת מגיעה להצביע (חוק החרם) – יש חשיבות עליונה להצבעה של כל חבר כנסת. מצד שני, כשיש הצבעה שבקונצנזוס (ואלו רוב ההצבעות), זה כבר לא כל כך משנה אם התוצאה תהיה 16:0 או 17:0.

שוב, כלי חשוב ומעניין מאוד, וכל הכבוד על העבודה. ההסתייגויות לא באו לבטל אותה, אלא רק לשים אותה בפרופורציה.

15 דוד‏09.01.11 ‏בשעה 9:08 am‏

@נדב פרץ,

נדב – יש לציין שלא כל ההצבעות בניתוח הזה שוות. כפי שניתן לראות בדף של האג'נדה ישנם חמישה דירוגים של הצבעות:
התאמה מלאה (=1) התאמה חלקית (=0.5) לא ניתן לקבוע (=0) התנגדות חלקית (=0.5-) והתנגדות מלאה (=1-).
הכוח לקבוע כמה משפיעה כל הצבעה על האג'נדה ניתן לעורך האג'נדה.

16 דוד‏09.01.11 ‏בשעה 9:20 am‏

דרך אגב, נדב – מה עם אג'נדה בנושא המחקר שלך? (מצטער שאני לא יכול לקלוע לשם קצר ותמציתי – אבל היא כנראה תכלול חוקים בנושא חופשת לידה לאבות וכד')

17 suki da yo09.01.11 ‏בשעה 6:54 pm‏

מעניין מאוד, ובהחלט מעורר מחשב, אבל אני מסכימה עם מה שכבר אמרו- המדד של הצבעה בניגוד לאנג'נדה מוצהרת, והמדד של הגעה או אי הגעה לדיון הם מאוד שונים, ואם אני אתייחס לתוצאות של כל אחד מהם בנפרד- אפיק יותד מהמידע.
תודה, זה היה מבט קצת שונה על המצב.

18 אורי‏09.01.11 ‏בשעה 11:32 pm‏

היי עפרי,

יופי של פוסט.

יש לי הסתייגות אחת משמעותית מהניתוח:
בתקופה המקבילה להצבעות שנותחו בכנסת כיהן בוז'י כשר הרווחה. אין באתר כל מידע לגבי זה. אני מניח שכשר הרווחה הוא תרם לרווחה לא מעט (או שלא) , אבל זה לא חשוב – מה שחשוב הוא ששיפוט שלו על פי ההצבעות בכנסת אינו מספיק. לפחות לגביו צריך איזושהי הסתייגות לגבי זיקה מובהקת בין התפקיד בממשלה לבין הנושא שניתחת.
אגב – זה לא אומר שהתוצאה שגויה, רק שחלק מהנתונים החסרים מהותיים מאוד.

19 עפרי רביב09.02.11 ‏בשעה 12:16 am‏

suki da yo – תודה. חלק מהמטרה של הפוסט הזה היתה לקבל פידבקים כדי לשפר את הכלי. נראה שהכיוון הזה הוא אחד מאלו שנתקוף בקרוב.

אורי ונדב – התיקון לגבי העובדה שבוז'י היה שר נכון מאוד. ועדיין – אני מסרב לקבל את הסרת האחריות האישית שמשתמעת מהטיעון הזה. לכל הפחות, אנחנו, כבוחרים צריכים לשדר לנבחרינו את המסר "זה שבחרת בכיסא זה נחמד, עכשיו אנא נצל את התפקיד לקדם את האג'נדות שלשמן נבחרת, ולא רק כדי לשמור על הכסא".

איך מודדים כמה בוז'י היה שר רווחה טוב (או כמה משרד הרווחה עושה עבודה טובה בתקופה נתונה), זו שאלה מעולה, שאין לי תשובה עליה. מניסיוני עד עכשיו הממשלה היא גוף הרבה פחות שקוף מהכנסת, כך שהמשימה תהיה יותר קשה, אבל גם גוף יותר משפיע במערכת הישראלית, כך שבטח לא משימה פחות חשובה.

20 בני דאון09.02.11 ‏בשעה 2:26 am‏

דיון מרתק.
אני למדתי שהמחיר של ישיבה בקואליצה כבד וששלי צדקה שלא הצטרפה לממשלה, שכן אם הרקורד שלה היה כמו של בוז'י אני (ואני בטוח שגם אחרים) לא הייתי תומך בה.

21 טל ירון09.02.11 ‏בשעה 7:43 am‏

עופרי, והחבר'ה של הסדנא בכלל.

עבודה מקסימה ומרגשת! אני חושב שזה הכלי הראשון שיוצר אחריותיות כל שהיא, כלפי ציבור הבוחרים. כמובן, שגם הדיון והחשיבה הביקרותית, מרגשות כשלעצמן.

לגבי "מחיר הישיבה בקואליציה" ו"חתימת הצ'קים". כאן נכנסת שאלת הפופליזם בהצבעות. מי שלא צריך לשלם את המחיר של ההצבעה שלו (אנשי האופזיציה בד"כ), יעדיפו בד"כ לפעול בהצבעה למען הנראות שלהם כלפי ציבור הבוחרים, ויעדיפו להתעלם משיקולים פרקטיים. כלי האג'נדות רק יחזק תופעה זאת. זהו חלק מתהליכי הפופליזם שאנו רואים כבר שנים רבות בכנסת (פעם השתמשו ביח"צנים ובהופעות בטלויזיה, ועכשיו ישתמשו ב"אג'נדות" ככלי תעמולה).

כדי להתגבר על הבעיה הזאת, צריך לראות מדוע אנשי הקואליציה מתקמצנים יותר. מהם שיקוליהם המורכבים יותר. אני חושב שכרגע אין לנו כלים לבדוק את השיקולים שלהם, ולכן זאת בעיה שנוכל להתמודד איתה רק כשמישהו/י ימצא פתרון לבעיה של הצגת שיקולים-מורכבים.

יחד עם זאת, עצם הצגת כלי האג'נדות, והפיכתו לכלי משפיע, יגרום לכך שמישהו/י יאלצו לפתח כלי להבין את השיקולים המורכבים יותר. ולכן, גם אם תינתן ביקורת על הפופליזם-החקיקתי שאג'נדות עלול לגרום, עדיין זה כלי חשוב בפיתוח המוטיבציה לבנות כלים מתקדמים יותר, שיציגו את מכלול השיקולים וההשלכות של החוקים השונים.

כרגע צריך לבנות את רומא לבנה אחר לבנה, ואתם בהחלט בניתם לבנה יפה מאד וחשובה.

ישר כוח!

22 טל ירון09.02.11 ‏בשעה 7:51 am‏

הצעה לשיפור:

אולי, בגלל השיקולים הנ"ל, יש לאפשר יצירת הבחנה בין מפלגות הקואליציה למפלגות האופזיציה?

23 בני דאון09.02.11 ‏בשעה 8:10 am‏

לטעמי, אם ההצבעות במליאה יהפכו לעניין פופלארי – כזה שהציבורי מודע לו ומתייחס אליו – עפרי השיג את מטרתו. המצב היום בו: "ההצבעות של ח"כים לא משקפות את העמדות שלהם" (שלי יחימוביץ) הוא בלתי נסבל ואנחנו צריכים לתקן את זה.
כל התיחסות מקלה לפי תפקיד/אופוזיציה/קואליציה תשאיר את הקלקולים הקיימים. מה שכן צריך לעשות זה לאפשר לח"כ להסביר את הצבעותיו, כך שאזרחים חכמים כמונו יוכלו לשפוט לבד…

24 טל ירון09.02.11 ‏בשעה 10:07 am‏

+1 לבני

אם לא השתמע כך מדברי, אז לכך התכוונתי :-)

25 עפרי רביב09.02.11 ‏בשעה 12:35 pm‏

טל,

צריך לראות מדוע אנשי הקואליציה מתקמצנים יותר. מהם שיקוליהם המורכבים יותר. אני חושב שכרגע אין לנו כלים לבדוק את השיקולים שלהם, ולכן זאת בעיה שנוכל להתמודד איתה רק כשמישהו/י ימצא פתרון לבעיה של הצגת שיקולים-מורכבים.

אני לא חושב שהבעיה היא בלהבין את השיקולים. הבעיה היא שבכלל לא מפרסמים אותם! ראה הפוסט הקודם שלי בנושא ועדת השרים לענייני חקיקה.

26 טל ירון09.02.11 ‏בשעה 3:12 pm‏

+1 גם לך :-)

חבר'ה, פשוט מרגש לראות את העבודה שאתם עושים.
ישר כוח ושבת שלום.

27 גיא09.03.11 ‏בשעה 3:40 am‏

פסוט מעניין וחשוב.
הכלי אולי לא מספק, כפי שאמרו חלק מהמגיבים, אבל כשאתה מתחיל להתעמק בהצבעות של אחד בוז'י הרצוג – שהיה שר הרווחה, כפי שצויין כאן – בנושא של סיוע לנזקקים, נשקפת תמונה מאוד בעייתי, בלשון המעטה: מעבר לעובדה שהוא הצביע נגד תיקונים חיוביים וחשובים בנוגע לדיור הציבורי בפריפריה, האיש אשכרה הבציע נגד תן חיסונים נגד מחלות בחינם למשפחות נזקקות!
ובהצבעות אחרות הוא סתם לא היה נוכח, למרות שהן נוגעות ישירות לתחום פעילות משרדו!

כשאתה מתחיל לפרוט את ההצבעות ולבדוק על הצבעה בציציותיה – גם אם אין לך את כל הנתונים הפופוליסטיים – זה יוצר תמונה עגומה מאוד. אני חושב שדווקא ההצבעות משפות לא מעט מהמציאות במשכן הכנסת. כשיחימוביץ' עמדה ודיברה על השטות הקרויה חוק הווד"לים, ו במליאה אולי 2 חברי כנסת – ואף אחד מהם לא מסיעתה שלה! וזה נושא חברתי מאין כמוהו, שנוגע ישירות למחאה החברתית, שהרצוג מנסה לרכב עליה.

אז אמרו שהוא היה שר רווחה יוצא מן הכלל – אבל התמונה המצטיירת מהצבעותיו, או ליתר דיוק מהעידרותו הרבה מרוב ההצבעות החשובות הנוגעות לתחום אחריותו – היא כזו של אדם שחושב יותר על הריפוד שמרפד את התחת שלו מאשר אג'נדות חברתיות…

בכל מקרה — אני מודה שלא הכרתי מספיק טוב את האתר של "כנסת פתוחה" ולא שמעתי עד כה על הכלים בו. עכשיו יש לי בהחלט כלי שימושי יותר לעקוב אחרי פעילותם של חברי הכנסת בישראל. הפרוייקט הזה מאוד חשוב, ואני מקווה שהוא יקרב אותנו עוד כמה צעדים לעבר שלטון שמתנהל בשקיפות מלאה.

28 גל‏09.04.11 ‏בשעה 9:31 am‏

אהבתי את הפוסט. כל הכבוד. הצגת נק' חשובה ומעניינת בפעילותו של הח"כ והיא במילה אחת יושרה. לדעתי אחד המרכיבים שגם ניתן להעריך את הח"כים השונים (וזה כבר נעשה במדדים כאלו ואחרים) הוא בכמות החקיקות והמהלכים החוקתיים שהוא/היא מצליחים לקדם בכנסת. זה לא מספיק שהם רק יצביעו- צריך גם שהם ייזמו חוקים. בנק' הזו אני אומר ללא ספק ששלי יחימוביץ' מובילה.

29 גיל09.04.11 ‏בשעה 11:43 am‏

הניתוח כאן הוא מאוד בעייתי בגלל חוסר-ההבחנה בין דרך פעולתו של חבר-כנסת מן השורה לזו של שר וההגבלות הפרוצדורליות והמהותיות שחלות על כל אחד מהם, והרחבתי על זה כאן –
http://israelipolitics101.blogspot.com/2011/09/blog-post_04.html
הניתוח הזה גם לא לוקח בחשבון שהצבעות במליאה, גם בהשוואה בין חברי כנסת, הן לא כלי מספיק, כי הן לא לוקחות בחשבון הפעילות של חבר-הכנסת בוועדות (יש ח"כים שנלחמים בועדות נגד חקיקה, משנים ומשפרים, ובמליאה תומכים בתוצאה כי היא המיטב האפשרי), מהחקיקה שח"כ מצליח לקדם עד גמר (ושבגללה אולי הוא מקריב הצבעות בנושאים אחרים), ומהפעילות שלו שאנחנו לא רואים אל מול משרדי הממשלה וגופים אחרים. יתרה מכך, כשמביטים על הצבעות במליאה חייבים לבחון את הדרך שבה הסיעה מגיבה לחריגה של חברי-כנסת מהמשמעת הסיעתית, ואת המיקום של הסיעה בקואליציה. זו לא חוכמה להשוות חבר כנסת באופוזיציה שיכול להצביע בלי חשבון, לחבר כנסת מהקואליציה שהצבעות מצפוניות שלו עלולות להביא לכך שלא יהיה לו זמן דיבור או שהוא לא יוכל להעלות הצעות חוק על חשבון מכסות הסיעה. סיעה נכה כפי שהעבודה היתה עד לפיצול היא מקרה מיוחד שמחייב כללי-בוחן מיוחדים. לטעמי הניתוח שניסית להציע הוא מטעה יותר מאשר מועיל לבחינת מורכבות פעולתו של חבר-כנסת.

30 עפרי רביב09.04.11 ‏בשעה 12:15 pm‏

גיל,
אני לא אתייחס לביקורות שכבר עניתי עליהן.
לגבי השוואה לא הוגנת של ח"כים מהקואליציה מול ח"כים מהאופוזיציה, ותגובת הסיעה להפרות משמעת, קצת קשה לי להבין על מה אתה מדבר, כי כל מי שהשוויתי הם חברי סיעת העבודה ולכן גם היו בקואליציה ובאופוזיציה יחד.

אישית, אני לא מתחבר להצעה בבלוג שלך:

כדי שהשחקנים המעורבים יוכלו לשתף פעולה ביום שאחרי, במקום להתייחס למחדליהם של האחרים ולהתעלם מעשייתם המבורכת, כדאי שכל אחד ידבר על מה שהוא עשה, ועל מה שהוא יעשה.

כלומר, אם אתה רוצה להסתמך על מה שחברי הכנסת יספרו לך שהם עשו, ועל מה שהם יספרו לך שהם יעשו – שיבושם לך. אני מעדיף למדוד דברים אמתיים, ולנסות לשפר את המדדים שלי עם ביקורות בונות מהציבור. אם יש לך כאלו, אשמח לשמוע.

31 האזרח דרור09.04.11 ‏בשעה 5:41 pm‏

בתור עורך אג'נדה אני ממש אשמח ל
1. יכולת לתת ציונים לדיונים (בעיני השתתפות בוועדות היא חשובה ומעידה על השקעת שעות עבודה).
2. יכולת דרוג בין חוקים חשובים ללא חשובים (זה לא אותו דבר כמו הסכמה רחבה עם חוק או מעטה – יש חוקים שאני מסכים איתם מאד אבל חשיבותם פחותה).

32 עפרי רביב09.04.11 ‏בשעה 6:47 pm‏

דרור,

1. כמובן שאפשר לעשות את זה. מבחינה טכנית אפילו די בקלות. השאלה האיפיונית המעניינת היא, איך אתה מתמודד עם העובדה שיכול להיות שבאותו דיון נוכחים 2 חברי כנסת, ומקריאת דבריהם ברור שאחד מהם תומך בחוק והשני מתנגד? לדוגמה, חוק המאגר הביומטרי – עורך אג'נדה בנושא "פרטיות" תייג את החוק כשלילי (נדייק: את ההצבעות שמקדמות את החוק כשליליות). איך הוא יתייג את דיוני הוועדות שלו? האם דב חנין ומאיר שטרית שנכחו שניהם באותו דיון יקבלו שניהם בונוס או עונש ביחד? הפתרון שעלה עד היום לשאלה הזו, הוא להפריד למדד של "נפח פעילות" שמודד כמה הח"כ פעיל בתחום (מגיע לדיון, משתתף בהצבעות, אולי גם ציון מסוים על פרסומים בתקשורת, אם הם מספיק טובים – שוב, הכל לשיקול דעתו של עורך האג'נדה), ומדד נפרד ל"מידת התאמה" שבינתיים מורכב רק מהצבעות, כי זה הדבר האמין היחיד שמצאנו. אשמח לרעיונות נוספים להתמודדות עם הבעיה הזו.

2. מקובל. אבל זה בעיקר עניין של ניסוח. לא רצינו לסבך את העורכים ואת הקוראים בשני מדדים נפרדים: "חשיבות" ו"מידת התאמה", כאשר בסוף, כל מה שחשוב זה המכפלה שלהם. הפתרון שקיים היום זה האפיון הכי טוב שהגענו אליו במהלך הפיתוח, תוך כדי סימולציות של עריכת אג'נדה, אבל נראה לי שהיום יש כבר כמה עורכים עם יותר ניסיון מעשי ממה שהיו לנו, כך ששווה לפתוח את האיפיון מחדש, והיום אנחנו גם מספיק חכמים כדי לנסח את השאלות בצורה טובה. אני חושב שהנקודה הזו שהעלית, יחד עם השאלה כמה "רמות" שונות צריך לאפשר בציון, הן השתיים העיקריות.

33 האזרח דרור09.04.11 ‏בשעה 8:27 pm‏

1. לשאלה של אג'דנה יש לדעתי משקל לא רק בהקשר של דרוג חברי הכנסת. יש גם עניין של חשיפת נתונים או רעיונות אל הציבור. לדוגמה אם יש דיון חשוב בוועדה, לא תמיד חשוב מה חברי הכנסת אמרו – לפעמים הם יחקרו פקידים ויוציאו מהם מידע חשוב לדוגמה. לכן יש חשיבות גם ליכולת להציג דיונים חשובים – בלי קשר לשאלת הדרוג.
מצב דומה ושונה הוא בזה שבוועדה מסבירים למה חשוב להסתכל על נתון X ולא על Y. כך שבאג'נדה עצמה היה משמח אם היה לדוגמה רשימת הדיונים לפי סדר חשיבות או משהו דומה.
1.1. כנ"ל חוקים. הרי יש בעיה של חוקים שנשארים אות מתה. רצוי שלציבור יהיה יכולת לראות אילו חוקים עברו, או אולי לא עברו (הייתי מחלק את זה ל-4 – חשוב שעברו, חבל שעברו, חבל שלא עברו , וטוב שלא עברו).
1.3 כן – היה נחמד מאד לסמן חברי כנסת גם בדיון. אפילו יהיה נחמד אם תהיה אפשרות להפריד את זה ל-2 -מסכים \ לא מסכים ועמוק לא עמוק. יהיה נחמד לדוגמה להגיד – "חבר הכסנת X באג'נדה Y לא עומד עם האג'נדה אבל מקבל ממנה דרוג גבוה בהתנהלות שלו – לדוגמה בגלל נימוקים טובים, בגלל נימוס ואי התלהמות וכו').

2. אפשר שברירת המחדל תהיה לראות את המכפלה, ומי שירצה יוכל לראות גם את ההפרדה לחשיבות. יש חוקים שנוגעים רק לתיקון של צ'ופצי'ק של קומוקום. אבל עדיין אני לא יכול להגיד שאני מסכים איתם רק חלקית. זה גם יעזור בהיבט אחר – לראות מי מציע או מעביר חוקים חשובים ומי מעביר חוקים חשובים פחות. (כלומר בלי קשר למידת ההתאמה לאג'נדה עדיין יש שאלה של מי השתתף בחוק חשוב ומי בחוק משני).

34 הכרזת העצמאות09.04.11 ‏בשעה 11:58 pm‏

עפרי,
ראשית, עבודה יפה מאוד. הניסיון לתת לאזרח כלי להבין מה הנבחרים שלו עושים הוא חשוב.
אבל-
אני חושב שלמדד שפיתחת יש כמה בעיות:
1. אי אפשר להשוות בין ח"כ בקואליציה לח"כ באופוזיציה. האופוזיציה נוהגת להעלות הצעות חוק במטרה 'להביך' את הקואליציה, כלומר הצעות שנשמעות מאוד יפה בתקשורת ומתאימות מאוד לאג'נדות שהאופוזיציה מנסה להציג שיש לה, אבל שאין שום סיכוי שהן יעברו, בין אם זה בגלל שאין להם היתכנות תקציבית ובין אם זה בגלל שהקואליציה פשוט לא תאפשר לאופוזיציה להעביר חוק שלא הקואליציה יזמה.
2. גם כשהאופוזיציה מציעה הצעה טובה, שמתאימה לאג'נדה של הקואליציה, הרבה פעמים הקואליציה תפיל את ההצעה ותציע הצעה דומה בעצמה כדי לא לתת 'נקודות' לאופוזיציה. מצד שני, האופוזיציה תנסה להפיל את הצעת החוק של הקואליציה, רק מפני שזו הצעה שהקואליציה יזמה.
3. כפי שכבר הוזכר, בקואליציה יש משמעת קואליציונית. אין, לעומת זאת, משמעת אופוזיציונית, כי האופוזיציה לא צריכה לשרוד כגוף שולט. כמו כן, בכל מפלגה יש רמה שונה של משמעת ולכידות סיעתית (כדי למצוא פרמטרים למדידת לכידות ומשמעת יש מאמר מאוד טוב של כותב טורקי-אמריקאי בשם Ozbudun), ככה שאי אפשר להשוות בין ח"כ במפלגה כמו ישראל ביתנו (שמתאפיינת בלכידות ומשמעת מאוד גבוהים) לבין ח"כ במפלגה כמו האיחוד הלאומי (שמתאפיינת בלכידות ומשמעת נמוכים יותר) , אפילו שיש להם אג'נדות מאוד דומות בחלק מהנושאים.
לכן, בעייתי מאוד למדוד הצעות של ח"כים כמדד לפעילות שלהם למען אג'נדה מסוימת, אלא אם כן אתה משווה בין שני ח"כים מאותה מפלגה ובאותו מעמד (למשל, לא בין בכיר לזוטר, שר לח"כ פשוט וכו').

35 עפרי רביב09.05.11 ‏בשעה 12:08 am‏

הכרזת העצמאות,

אני מסכים עם רוב מה שכתבת, וחלק מזה אפילו כתוב בפוסט המקורי. זו הסיבה שבחרתי דווקא להשוות בין חברי כנסת מאותה סיעה (ולא התמקדתי בכלל בהשוואה בינם לבין ח"כים מסיעות אחרות, למעט בתשובה לתגובות שהתייחסו ספציפית לשאלה הזו).

בנוסף, אם כלים כמו זה, יחד עם ערנות ציבורית ידאגו לתת לנבחרים שלנו עוד כמה סיבות טובות לחשוב פעמיים לפני שהם מוכרים את העקרונות שלהם בתמורה לעוד כמה חודשים על כסא השר, אז אני את שלי עשיתי.

אם בזכות זה שחברי כנסת ידעו ש"סופרים" להם את ההצבעות, ואותנו הציבור לא מעניין אם זו הצעת חוק של הקואליציה או של האופוזיציה, אלא אם היא טובה או לא, וזה יגרום לכמה מהם, מדי פעם, להצביע על התוכן ולא על פי היוזמים, אז בכלל אני פורש מאושר.

36 נתי‏09.05.11 ‏בשעה 12:14 am‏

טענות לגבי המדדים נכונות, אבל הם מפספסות משהו חשוב אחד: כל מדד, ולו ה"מזויף" ביותר, יעודד את החכ"ים לפעול להגברת הציון שלהם, ברגע שמדדים אלו יזכו לתפוצה תקשורתית. דהיינו – האג'נדות יכולות להיות כלי מעולה לאו דווקא לבחירה של בוחרים, אלא למנגנון השפעה על הנבחרים.

ובקשה: יש סיכוי שכל אחד יוכל לייצר אג'נדות פרטיות? לא כאלה שיתפרסמו באתר, אלא כלי שכל אחד יוכל לקבל תוצאות אישיות, שלא ישמרו באופן פומבי.

37 עפרי רביב09.05.11 ‏בשעה 12:21 am‏

נתי,

מסכים 100%. ללא ספק, זה חלק מהחזון, אם כי בטוח שיקח עוד זמן להגיע לשם.

אין בעיה ליצור אג'נדה פרטית, שלא מוצגת באופן פומבי באתר (רק שים לב שהיא כן צריכה להשמר בבסיס הנתונים, ומשתמשי-על/עורכי האתר יכולים לראות אותה). למעשה, כל אג'נדה מתחילה ב"שלב דגירה" פרטי כזה, כדי לאפשר לעורך לתייג הצבעות בשקט בלי לחשוש שאנשים יראו "חצי עבודה".

בינתיים הממשק ליצירת אג'נדה חדשה הוא קצת מסורבל, אז הוא נעשה רק על ידי עורכי האתר. אם אתה רוצה לערוך, תשלח מייל ל mail@oknesset.org . אני מבטיח לעבוד על זה בשבועות הקרובים כך שיתאפשר לכל אחד לעשות את זה בעצמו.

38 עפרי רביב09.05.11 ‏בשעה 12:24 am‏

אגב נתי,

לטענה שלמדדים יש השפעה על הח"כים, יש גם פן שלילי – אם נאפיין מדדים חרא, נגרום לח"כים שלנו לפעול למקסם את הדבר הלא נכון. קצת כמו דרוג מחקר בצבא.

39 האזרח דרור09.06.11 ‏בשעה 3:26 pm‏

הכרזת העצמאות, לחברי הכנסת יש כל מיני שיקולים, וזה ממש , אבל ממש , לא מעניין אותי. כמו שהשאלה של האם הצעת החוק היא של האופוציזה או הקואליציה לא מעניינת אותי, גם לא מעניין אותי אם הוא עשה את זה בגלל ששילם לו לוביסט או לא. – אם הוא הצביע נגד חוק שנראה טוב משיקולים קואליציונים – זו בעיה שלו. בפעם הבאה שילך לקואליציה ויגיד – "אבל אחר כך אנחנו נראה רע בכנסת פתוחה".
אם הקואליציה מרימה אחר כך חוק דומה – אז היא המינוס של המצביעים נגד יתקזז עם הפלוס שהיה להם בהצבעה בעד.
אגב, בחוקים סביבתיים, אני לא חושב שהחלוקה נכונה. יש שפע דוגמאות לחוקים פרטיים \ חוקי ממשלה שעברו בתמיכת הצד ה"שני", אולי בגלל שיודעים שמי שיצביע נגד יתחשבנו איתו בלי קשר למקור ההצעה.

40 יהונתן קלינגר | לקראת הפריימריס בעבודה: מי המועמד הדמוקרטי ביותר? (תשובה לעפרי רביב) ‏ :: Intellect or Insanity‏09.12.11 ‏בשעה 10:06 am‏

[...] מאת יהונתן בקטגוריות: הדיאלקטיקה, זכויות אדם, חופש ביטוי תגיות: אבישי ברוורמן, איתן כבל, חוק הנכבה, חוק העמותות, חוק ועדות קבלה, חקיקה אנטי דמוקרטית, יצחק בוז'י הרצוג, כנסת פתוחה, עמיר פרץ, עפרי רביב, שלי יחימוביץ'  היום, בעזרת השם, יערכו סוף סוף הבחירות לראשות מפלגת העבודה. אני כבר יודע מהו הפתק שאני אשלשל בקלפי, אך לפני שאתם הולכים להצביע, אני רוצה רק להעלות נקודה למחשבה. לפני כשבועיים פרסם עפרי רביב מאתר כנסת פתוחה מחקרון שערך על סמך הצבעות של חברי כנסת בפועל ולא על סמך הצהרות. המחקר התבסס על נתונים שסופקו לו על ידי מספר ארגונים לשינוי חברתי לצורך בחינה מי מחברי הכנסת הצביע בצורה מובהקת ביותר בעד אג'נדה המיי…. [...]

השארת תגובה

ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>