מירי רגב – פופוליזם זול עולה ביוקר — הכל בראש
מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

מירי רגב – פופוליזם זול עולה ביוקר

תגיות:‏ , ,

טובים ממני כבר כתבו על ביקורה של חה"כ מירי רגב במאהל המחאה (ואפילו עשו מזה רמיקס). טענו שרגב רק באה לגזור קופון פוליטי מהמחאה. אז אני, כיאה למקרה גבולי של אספרגר, החלטתי ללכת לבדוק האם זה נכון.

בחודשים האחרונים מתקיימת בכנסת עבודה מאומצת על חוק התכנון והבנייה ("חוק הסופרטאנקר"). מבלי להכנס לעמדותיהם של הנבחרים בנושא, בדקתי רק מי טורח להגיע לדיוני הוועדה.

התוצאות בגרף שלפניכם (לחצו להגדלה)

העובדות:

  1. מירי רגב לא השתתפה באף דיון של הוועדה בנושא. פשוט מדהים, לדעתי.
  2. עמיר פרץ, אופיר אקוניס וציון פיניאן, אשר מוגדרים כחברי הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת הכלכלה להצעת חוק תכנון ובנייה, לא הופיעו לאף דיון בארבעת החודשים האחרונים. לפחות להם היה את היושר לא להגיע למאהל המחאה.
  3. אין שום קשר בין מידת החשיפה בתקשורת למידת ההשתתפות בעבודה על החוק - מירי רגב זכתה לכיסוי התקשורתי השני בהקפו, אחרי דב חנין.1
  4. הח"כים הפעילים ביותר בוועדה – אורי מקלב מיהדות התורה ואמנון כהן מש"ס, עם 10 דיונים כל אחד. אחריהם דב חנין מחד"ש עם 9 דיונים, חנא סוייד מחד"ש וניצן הורוביץ ממר"צ עם 6 דיונים כל אחד.

המסקנות:

  1. עשו לעצמכם ולמדינה טובה, ו-6 חודשים לפחות לפני הבחירות הבאות, הפסיקו לקרוא עיתונים וזרקו את הטלוויזיה והרדיו מהבית. ככה אולי יש סיכוי שתצביעו למי שבאמת עובד עבורכם בכנסת, ולא למי שיש לו יחסי ציבור טובים יותר.
  2. אם אתם חברי הליכוד או העבודה, אני לא יודע למי אתם צריכים להצביע בפרימרייז הבאים, אבל ברור לי לגמרי למי אסור לכם בשום אופן להצביע…
  3. כמעט שאין נציגות של סיעות "המרכז". הייתכן שחברי הכנסת ממפלגות קטנות או "סקטוריאליות" יותר הם פעילים יותר?

תגובתה של חה"כ רגב טרם התקבלה.

הבהרה: מירי רגב לא חברה בוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת הפנים לדיונים בחוק הזה, לכן פורמלית, היא לא נדרשת להגיע לדיונים. רק ציפיתי, לאור התדמית שהיא מנסה ליצור בתקשורת, כאילו הנושא חשוב לה ובתור יו"ר השדולה לזכות הדיור, לראות אותה שם לפחות פעם או פעמיים. וגם חנא סוייד ואבישי ברוורמן לא חברים בוועדה באופן פורמלי, אבל כנראה שהנושא חשוב להם קצת יותר מאשר פוטו-אופ ברוטשילד.

 ______

  1. על פי הערכה מאוד לא מדויקת לכיסוי תקשורתי, בעזרת כמות התוצאות בגוגל []
FacebookEmailDeliciousShare


47 תגובות

1 דוד‏07.19.11 ‏בשעה 11:38 pm‏

אפשר לנחש מה תהיה התגובה של הח"כית, אם תהיה.
הניחושים שלי:
* לא הרגשתי טוב באותם ימים.
* ממילא הועדות של הכנסת לא עושות שום דבר חשוב.
* אתה סתום.
* באותו זמן ניסיתי לקדם חקיקה פרטית בנושא שלא היה לה סיכוי לעבור, אבל לפחות היא הייתה על השם שלי.

עוד הימורים?

2 ניר‏07.20.11 ‏בשעה 7:39 am‏

אני לא מאמין שהיא תגיב בכלל, ידוע שבמקרים כאלו עדיף פשוט להתעלם

3 בחור מזוקן‏07.20.11 ‏בשעה 8:24 am‏

הא. די מהמם.

4 עפרי רביב07.20.11 ‏בשעה 10:29 am‏

דוד – הכי אהבתי את "אתה סתום" :) זה ללא ספק הסגנון שלה.

ניר – בשביל זה קיים כנסת פתוחה. להזכיר לנו (גם) מקרים כאלו לפני הבחירות הבאות.

בחור – תודה :)

5 רינת‏07.20.11 ‏בשעה 11:00 am‏

לא "אתה סתום" אלא "יש לך ראסטות וריח של אלכוהול מהפה".

6 alon‏07.20.11 ‏בשעה 11:33 am‏

so when are you going to add automated press coverage tracking to oknesset? although just counting google hits is not good enough. I guess you'll need to start scraping ynet, nrg, haaretz.

7 אורןה‏07.20.11 ‏בשעה 11:33 am‏

סחטיין על הניתוח, אבל מאוד מפריע לי ש"חוק הסופרטנקר" הוא המדד שלך לאיכפתיות של הח"כים מבעיית הדיור בישראל. זה מה שביבי רוצה שנחשוב, אבל המציאות יותר מורכבת.

החוק הזה *מאוד* שנוי במחלוקת, ויש סיבות רבות לחשוב שהוא יתרום לבעלי ההון הרבה יותר מאשר לציבור. החוק המוצע בכלל לא מתייחס לדיור בר-השגה אלא מתמקד בהסרת חסמים בירוקרטים על אישורי בינוי, ובכך יגדיל את היצע הדירות. התוצאה שלו יכולה להיות המון דירות גדולות ויקרות (זה מה שיזמי הנדל"ן מעדיפים לבנות), שלא יעזרו לזוג צעיר או לסטודנטים שמחפשים דירת 3 חדרים להשכר או רכישה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4097542,00.html .

אז נכון, אפשר להגיד שגם ח"כ שמתנגד לחוק ואיכפת לו מבעיות הדיור, צריך להשתתף בדיוני הסופרטנקר כדי לנסות להשפיע לטובת דיור בר-השגה. אבל לדעתי זו טענה חלשה בהרבה, ולא ראוי שזה יהיה המדד. אני מקבל גם עמדה של ח"כ היפוטתי אחר שאומר שהחוק בכלל לא בכיוון הרצוי, והוא רוצה להשקיע את זמנו בהכנת חקיקה אחרת לטובת דיור בר-השגה או אפילו רחמנא ליצלן – בתחום חברתי אחר שאינו דיור.

אעדיף לראות במחנה האוהלים ח"כ חרוץ שמחוקק חוקים חברתיים טובים (לא אמרתי שח"כ רגב שייכת לקטגוריה הזו – אני מנחש שלא), מאשר ח"כ שישב הרבה על הכיסא בדיון בחוק שעוזר קודם כל ליזמי הנדל"ן ורק בעקיפין לדיור בר-השגה.

8 אמיתי ס07.20.11 ‏בשעה 11:46 am‏

מעולה! כל הכבוד.

9 שירלי‏07.20.11 ‏בשעה 12:23 pm‏

דויד, שכחת את הטיעון הכי חשוב, "אתה שמאלני ! "

10 דוד‏07.20.11 ‏בשעה 12:59 pm‏

ניר – יש ח"כים שחושבים שיש להם תשובה טובה ואז הם עונים לביקרות של עפרי – למשל העוזר של ח"כ וילף כאן: http://cafe.themarker.com/post/2015839/

11 אביב07.20.11 ‏בשעה 2:13 pm‏

nמה הקשר בין מה שכתבת על מירי רגב לחוק שאת המתייחס אליו? כמה דמגוגיה וכמה טיפשים המגיבים שלא טרחו לבדוק בכלל את החוק שאתה מדבר עליו ואפילו נראה ליש אתה לא יודע מה הוא "חוק תכנון ובניה" !!!

החוק מדבר על: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות –נגישות מבנים ושירותים (תיקון מס' 2), התשס"ה – 2005 · חוק התכנון והבניה – "מורשה להיתר" (תיקון מס' 72), התשס"ה – 2005 …
והמחאה מדברת בכלל על נושא אחר של אי יכולת לרכוש דירה בישראל או להשכיר דירה בישראל במחיר שפוי.
תעשה טובה ולך חפש מטומטמים אחרים שיאמינו לדמגוגיה השקרית שלך, לפחות תבדוק לפני שאתה יוצא בהצהרות מה זה "חוק התכנון והבניה" לפני שאתה מקשר אותו למירי רגב ולמחאה, סתומה עם דיפלומה אתה.

12 דודו‏07.20.11 ‏בשעה 2:14 pm‏

נראה לי שנפלתם על חברת הכנסת הלא נכונה.
מי שיעבור על הדף של ח"כ רגב באתר של הכנסת הפתוחה ימצא שמדובר באחת מאלו שאשכרה באות לעבוד.

כמי שגר בנגב ועוקב אחר הפעילות הפרלמנטרית הקשורה לתחום אני יכול להגיד שרגב היא אחת הלוחמות הגדולות והטובות ביותר למען הפריפריה.
לפעילות שלה נחשפתי בזמנו בעקבות כתבה שעשיתי על היצוג של הפריפריה ב]קידות הבכירה של משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות (או במילים אחרות בקרב אלו שקובעים באמת את מה שיקרה כאן), זאת בעקבות עבודה של מחלקת המחקר של הכנסת בעקבות הצעת חוק שלה.
רגב גם היתה בין יוזמי הצעת החוק בעניין השתתפות במשכנתא בפרירפיה, בין אלו שנאבקו נגד הרעיון המטומטם לקבוע מחירי מיים שכוללים את עלות ההולכה (בדימונה המיים היו יוצאים הכי יקרים במדינה, גם רחוק, גם גבוה) ובין אלו שנאבקו על מנת שגם קבלנים מהדרום יקבלו עבודות במסגרת פרוייקט עיר הבהדים.

בעיני כל אלו חשובים פי כמה מלהיות אורח בוועדות הסופרטאנקר (שלא ברור כמה ואם באמת יתרמו לעניין מחירי הדיור, בעיקר בפריפריה )

נכון, היא לא נופת צופים ואני חייב להגיד שנקודת המוצא של היחס שלי כלפיה לפני שנתיים שלוש היה רחוק מלהיות חיובי. היום היא אחת מהכי מוערכות על ידי.

13 רז‏07.20.11 ‏בשעה 6:30 pm‏

אני תוהה אם הועדה מאפשרת נוכחות של מי שאינו חבר בה או הוזמן אליה, וגם אם כן אז אני תוהה האם מתבצע רישום של אורחים (נטולי זכות דיבור, יש לציין). ההיגיון אומר שלא.

רגב אמנם פופוליסטית כמו **כל** חברי הכנסת שיש פה, אבל גם הרשומה הזו קצת מדיפה ניחוח דומה.

14 עפרי רביב07.20.11 ‏בשעה 6:35 pm‏

אורןה,
בדיוק בגלל שהחוק הזה שנוי במחלוקת, הדיון עליו הוא חשוב, ושם, בין השאר, אני משלם לחברי הכנסת כדי לנהל אותו. כפי שציינתי, לא בדקתי את העמדות של חברי הכנסת, ולצערי אני אישית לא מספיק מבין בסוגיות של תכנון, בנייה, כלכלה ואיכות סביבה כדי לתת ניתוח מעמיק של תוכן החוק והדיון עליו, אז עשיתי את מה שאני יכול.

לגבי מדדים אחרים – וודאי. מעולם לא טענתי שהמדד שהצגתי פה הוא היחיד. אפשר וצריך לחשוב על עוד המון מדדים ואז ללכת למדוד גם אותם.

15 עפרי רביב07.20.11 ‏בשעה 6:56 pm‏

אביב,

א. אשמח להבין למה אתה חושב שאלו הנושאים היחידים בהם עסקה הוועדה. מעניין שדווקא מובילי המחאה כן חושבים שהסופרטאנקר קשור, או לפחות היה יכול להיות קשור אם ח"כים שמצהירים שהם תומכים היו מגיעים לדיונים ומשפיעים עליו בכיוון הנכון. ראה למשל הקישור לכתבה בטמקא, תגובה של אורןה מעליך. (קישור זה הדבר הזה שלוחצים עליו והוא מעביר אותך לדף אחר. אולי באמת כדאי שתעשה את זה.) אבל למה לסמוך על מה שטמקא כותבים? בוא נקרא את אחד המסמכים שנמצא בקישור (זוכר מה זה?) בפוסט – מסמך מתוך פורטל הוועדה שדנה בחוק, לתיקון שהציע חבר הכנסת אמנון כהן: http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/intenvcom/CPPla220611_1.doc שכותרתו הצעה לשילוב הוראות לעניין דיור בר השגה בפרק ה' בחלק ג' להצעת חוק התכנון והבנייה, התש"ע -2010, ואתה מוזמן לקרוא גם את פרוטוקול הישיבה שדנה בו: http://oknesset.org/committee/meeting/4346/

ב. אני מציע שתלמד לכתוב ללא שגיאות כתיב לפני שאתה קורא לי סתם עם דיפלומה.

16 עפרי רביב07.20.11 ‏בשעה 7:03 pm‏

דודו,
לא טענתי שזה המדד היחיד (אם כי כן טענתי שאסור להצביע לה בפרימריז, ואני עדיין חושב כך). ברור שיש עוד נושאים חשובים ובוערים על סדר יומה של הכנסת. מה שהרתיח אותי היה העובדה שהיא ניסתה לגזור קופון על המחאה הזו. אם אכן היא פועלת לקידום הפריפריה כמו שאתה טוען, אז כל הכבוד לה. הייתי שמח למצוא את הצעת החוק הזו ולהבין מה קרה איתה (כי חשוב לזכור, שלהניח על שולחן הכנסת הצעת חוק, זה לא עולה שום דבר חוץ מכמה שעות עבודה של העוזר שלה, ואם עושים copy-paste מהצעה קודמת אז אפילו זה לא).

17 עפרי רביב07.20.11 ‏בשעה 7:14 pm‏

רז,
למיטב ידיעתי (ואני לא סדרן בכנסת, אז שווה לבדוק אותי על זה) חברי כנסת יכולים להגיע לוועדה שהם לא חברים בה, רק שאין להם זכות הצבעה אך יש להם זכות דיבור. אם הבנתי נכון מקריאה בפורטל הוועדה, אז כמו שכתוב בפוסט, חנא סוייד ואבישי ברוורמן אינם חברי הוועדה, והם כן הופיעו לחלק מהדיונים, ורשומים בפרוטוקולים.

18 רז‏07.20.11 ‏בשעה 10:26 pm‏

עפרי,

מניסיוני עם ועדות (בריאות) בכנסת, לא הייתי סומכת במאה אחוז על הפרוטוקולים ככל שהעניין נוגע לאורחים שלא הוזמנו אליהן. יתר על כן, כל חברי הכנסת הם נעדרים סדרתיים מכל מיני ועדות, ושנינו יודעים שלו רגב היתה שייכת לצד האהוב עלינו במפה היא לא היתה זוכה לכל כך הרבה חיצי לעג והוקעה. לזכותה יאמר (איי, כמה קשה לי לכתוב את צמד המילים הללו בהקשר לגברת הזו) שהיא מנסה לקדם הצעות חוק בנושא עוד מסוף השנה שעברה, הרבה לפני שמישהו חשב על מחאות אוהלים.

בקיצור: אולי מוטב לעסוק במטרות ראויות מאשר במטרות נוחות, כי באמת שלא מובן לי איזו טובה חברתית תצמח לנו מניגוחה של רגב זולת סיפוק שמאלני חולף.

19 טל ירון07.21.11 ‏בשעה 3:42 am‏

עפרי שלום,

קודם כל ישר כוח על הבדיקה, ועל הגישה הביקורתית. מהכרותי אותך, לא נראה לי ש"שמאלנות" היא הסיבה לביקורתך על מירי. אתה שופט הוגן, למיטב ידעתי.

ובכ"ז, קצת ביקורת בונה:
לאור ההתכתבות בדיון כאן, לא הצלחתי לגבש דעה מי צודק. לא ראיתי קישורים לחקיקה החברתית של מירי. בנוסף, המדדים שהשוות, אינם אותו דבר. יש הבדל בין חוק ספציפי, לנושא כללי.
כמו כן, לא ברור האם יש אמינות ברישום המשתתפים, כפי שהעיר אחד הכותבים כאן.

לדעתי, כדי שכנסת פתוחה תהיה אמינה ככלי לניתור פרלמנטרי, עליה להתגבר על הפער בין הנתונים הגולמיים (שמופיעים כיום בכנסת-פתוחה) לתהליכים הפוליטיים (תהליכי הכוח הפוליטי שיוצרים שינוי מציאות), יש צורך לפתח תיאוריה-פוליטית של הכנסת. לשם כך, צריך לנהל מחקר-זוטא על הכנסת.

אולי דרך לשפר את "התיאוריה הפוליטית" היא לנסות להבין יותר באמצעות העוזרים הפרלמנטירים והלוביסטים שנמצאים עם כנסת פתוחה בקשר.

למשל, כאשר עולה השאלה הנוכחית (האם מירי באמת פעילה?), אז אפשר לבקש עזרה ולערוך סקר קצר שבו יופיעו השאלות הפתוחות הבאות. "כיצד ח"כ טוב מקדם תהליך חקיקה?" "כיצד מודדים את הפעילות של ח"כ לקידום חוק? מה הם המדדים שיעידו על עבודה אמיתית של ח"כ למען חוק?" מה היא מידת האמינות של רישום בפרוטוקול לגבי נוכחות של ח"כ? (את השאלה הזאת אפשר לשאול את האחראים על רישום הפרוטוקול)".

אם תנהלו מחקר כזה, ותשתפו אותי במידע, אנסה לעזור בפיתוח תיאוריה לפולטיקה של הכנסת. או אולי יותר טוב יהיה, תצליחו לגייס כמה חוקרי מדעי- המדינה שיהיו מוכנים להשקיע בתהליך כזה. אולי ניתן ליצור שיתוף פעולה עם "המכון לדמוקרטיה", שהוא חובב פרלמנטריזים ידוע. אני אישית מוכן לחקור את הכנסת כפריט ארכיאולוגי ;-)

המון הצלחה,
טל

20 עפרי רביב07.21.11 ‏בשעה 7:55 am‏

רז,

"שנינו יודעים שלו רגב היתה שייכת לצד האהוב עלינו במפה היא לא היתה זוכה לכל כך הרבה חיצי לעג והוקעה" – זו האשמה חמורה מאוד, ולדעתי אין לה שום קשר למציאות. הפוסט הזה כתוב באופן המאוזן ביותר שהצלחתי לחשוב עליו, וכך אמשיך לכתוב. כל העובדות כאן מדויקות למיטב ידיעתי, ואם ימצאו בהן טעויות, אתקן ואף אחזור בי לחלוטין אם יתברר שיש טעות מהותית בניתוח.

"אולי מוטב לעסוק במטרות ראויות" – אשמח להצעות בונות: מהן מטרות ראויות לדעתך?

"לא מובן לי איזו טובה חברתית תצמח לנו מניגוחה" – ראשית, אולי מישהו מ 2000+ האנשים שקראו את הפוסט הוא חבר מרכז ליכוד, ויזכר בפוסט הזה כשיחשוב למי להצביע בפריימריז הבאים? שנית, ידע כל ח"כ עברי, שהציבור לא מטומטם, עינו פקוחה, והוא מתרשם ממעשים יותר מאשר מדיבורים.

21 בני דאון07.21.11 ‏בשעה 9:12 am‏

תודה, עופרי. לא מבין מאיפה אתה מוצא את הזמן…

רז, אתה צודק, מירי רגב לא שייכת לצד האהוב עלינו במערכת הפוליטית, הצד שתומך ומקדם שקיפות. אבל בתור אחד שעובד עם עופרי על הכנסת הפתוחה כבר למעלה משנתיים, אני יכול להבטיח לך שגם אם מירי רגב הייתה מהתומכים שלנו (מיקי איתן, דב חנין, שלי יחימוביץ, זבולון אורלב, יריב לוין ועוד), היא לא הייתה מקבלת שום הנחה.
טל, אתה אוהב תאוריות, אני יותר בעד פוסטים מעמיקים על הכנסת, בדיוק כמו זה עליו אנו דנים. אני מאמין שפוסטים כאלו יכולים להשפיע על ההתנהלות של הנבחרים.

22 דוד‏07.21.11 ‏בשעה 11:15 am‏

עפרי – תיקון קל, בפריימריז בליכוד לא מצביעים רק חברי המרכז אלא כל המתפקדים (למשל – אנוכי).

5 הצעות חוק של מירי רגב שתויגו בכנסת פתוחה כ"דיור ציבורי": http://oknesset.org/bill/tag/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8%20%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99/?member=831
3 כבר נפלו.

23 יהודה‏07.21.11 ‏בשעה 12:57 pm‏

עופרי, תודה עלהנתונים, זה באמת מאלף.

חושבני, ובניגוד לכותבים אחרים כאן שהפעולות האמיתיות והחשובות בכנסת עוברות דרך הוועדות.
להגיש הצעות חוק זה יפה, זה לפעמים אפילו עובר ומוסיף לסטטיסטיקה של המגיש, אבל הוועדות מטפלות בחוקים ומשנות אותם לפי רצונם. לכן, ראויים להערכה אלו שעושים את העבודה השחורה בוועדות ולא אלו שהולכים להצטלם יפה ושיודעים את המיילים של כל הכתבים שדרכם ניתן להתייחצ"ן.
כהוכחה לחשיבות הוועדות, ראו את יהדות התורה, מפלגה סקטוריאלית שמגיעה בשביל לדאוג לאינטרסים של מצביעיה. התפקיד הכי חשוב בעיניהם, אף יותר משר, זה יו"ר וועדת הכספים. הם יודעים היטיב מה רב חשיבותה של וועדה.

24 משה‏07.21.11 ‏בשעה 6:54 pm‏

צריך לחשוב מה צריך לעשות באתר כנסת פתוחה כדי שכל אחד יוכל לעשות את מה שעשית בקלות (כלומר, לבדוק נוכחות של חבר כנסת בועדות שעסקו בנושא מסוים).

25 הכרזת העצמאות07.21.11 ‏בשעה 7:04 pm‏

עופרי,
אני לא ערכתי בדיקה מדוקדקת כמוך, אבל קח בחשבון שיש בכנסת הנוכחית בעיה די גדולה לח"כים של הליכוד- בזמן שהם מפלגת השלטון, ולכן זוכים למספר מקומות גדול יותר בכל הוועדות, מרבית הח"כים של הליכוד לא יכולים להשתתף בוועדות, כיוון שהם שרים. המשמעות היא שה-8~ ח"כים שנשארו צריכים לרצרץ בין כמה ועדות. דני דנון, למשל, חבר ב-8 ועדות, אם אינני טועה. אז אין מצב שהם יגיעו לכל הישיבות, כי יש גם התנגשויות. לעומת זאת, ח"כים כמו חנא סוויד ודב חנין הם נציגים ממפלגות אופוזיציה קטנות, כך שכשיש להם ישיבה של ועדה, אין להם עוד ישיבה להיות בה באותו זמן. זה לא מצב אידיאלי, אבל צריך להיות הוגן בניתוח שלך.

26 עפרי רביב07.21.11 ‏בשעה 10:36 pm‏

הכרזת העצמאות,
זה היה הסבר מניח את הדעת אילו הנוכחות שלה היתה נמוכה נניח בחצי מזו של המובילים את הרשימה. ומעבר לזה – אני מקבל את הטיעון שאומר – "יש לי דברים אחרים, יותר חשובים ומועילים בעיני לעשות". ברור לי שחברי הכנסת עסוקים מאוד וצריכים לתעדף את עיסוקיהם. רק שלא תגיד אותו בעודה באה לגזור קופונים על מחאות בנושאים האלה. זה פשוט לא עקבי.

27 עפרי רביב07.21.11 ‏בשעה 10:46 pm‏

דוד, משה, יהודה – צודקים :)

בני – אין לי ילדים ;)

טל – תודה על ההגנה :)
לגבי ההצעה שלך: אנחנו בעצם עושים תהליך כזה, רק לא לגמרי באופן מסודר. לאורך הדרך קיבלנו פידבקים מהרבה אנשים לגבי הסוגיות האלו, והתייחסנו אליהם. הדוגמה הבולטת ביותר שעולה לי לראש – כל הטיפול בוועדות. כשהתחלתי את כנסת פתוחה, עסקתי רק בהצבעות, כי זה הדבר הכי כמותי, והיה לי הכי נגיש. מתוך העיסוק בחומר ושיחות עם אנשים בנושא, הבנתי, כמו שיהודה כותב, שהמון עבודה חשובה נעשית בוועדות, וכך נולד כל אזור הוועדות באתר שלנו.
יכול להיות מעניין לנסות לעשות משהו כזה באופן מסודר. מקווה שאמצא את הזמן לכך.

28 רז‏07.22.11 ‏בשעה 1:28 am‏

עפרי,

מה בין מישהו שנכח שלוש פעמים לעומת אדם שלא נכח בכלל? הבדל מספרי-סטטיסטי זה נחמד, אבל צריכה לעמוד מאחוריו משמעות ופה אין אחת כזו. גם בדיקת ההד התקשורתי חשופה לבעיות, משום ש-
1) צריך לבדוק שילובים רבים של מחרוזות חיפוש מעבר לאופציה היחידה שאתה בחנת.
2) יש הטיה בתוצאות בגלל שבניגוד לאחרים, את רגב גירשו באופן בוטה וקולני כמו שהתקשורת אוהבת.

זה מוביל אותי לנקודה הבאה: הגירוש של רגב היה פוליטי. היא הואשמה בכך שאינה עושה דבר לקידום נושא הדיור, בזמן שעובדתית זהו לא המצב. לשם השוואה גם חברת הכנסת רחל אדטו הגיעה לאותו מתחם וקיבלה יחס שונה לחלוטין, למרות שהיא עצמה לא ממש פעלה בנושא דיור בר-השגה בעבר ולא הגיעה לוועדות הרלוונטיות.

אין דבר כזה פוליטיקאי נטול אינטרסים. כל הח"כים המעורבים מנסים לגזור קופון ממאהל המחאה, אבל רק רגב נתפסה כמי שהדבר הוא בעוכריה. למה?
1) היא שייכת למפלגה החשוכה והנבערת שמנהלת והורסת את המדינה הזו.
2) תגובת הנגד הילדותית שלה לגירוש.
3) תדמית שלילית (מוצדקת בעיניי) עוד מימיה כדוברת צה"ל.

כל זה הופך אותה למטרה שמתבקש לכוון אליה אי אלו חיצים, וזה בדיוק מה שקורה בתקשורת. השאלה היא מה זה באמת נותן לנו זולת קוריוז והנאה חולפת. המחשבה לפיה מישהו שמשתייך למפלגה שלה יקרא את הדברים ויחשוב פעמיים, היא *מאד* נאיבית שלא לומר תלושה מן המציאות. גם עניין "הציבור לא מטומטם ושופט לפי מעשים" מוכח כאן (ובמהלך ההיסטוריה) כלא מדויק בעליל.

אז מה כן ראוי? תלוי במטרה הפרטית שלך. לדידי כדי לקדם את נושא דיור בר-השגה צריך לכתוב יותר על המחאה, שורשיה ומניעיה, ופחות על פוליטיקאים (כל הפוליטיקאים) שמנסים לרכב על גבה. בעיניי ההתמקדות ברגב (וכולם עשו זאת לאחרונה, לא רק אתה) רק מוציאה את השמאל במלוא אפסיותו כמומחה בהפניית אצבע, אבל לא בנקיפת אצבע.

לילה טוב.

29 עפרי רביב07.22.11 ‏בשעה 11:44 am‏

רז,

אכן, קשה להחליט האם 3 מתוך 12 זה הרבה יותר מאשר 0 מתוך 12. בגלל זה הבאתי את הנתונים כולם ושהציבור ישפוט.

כיסוי תקשורתי – אפילו כתבתי בפוסט המקורי שבדיקת כיסוי התקשורת היא חסרה. אני משאיר את הכפפה הזו לאחרים בינתיים.

אין דבר כזה פוליטיקאי נטול אינטרסים – מסכים 100%. מילטון פרידמן ניסח את זה הרבה יותר משאני אוכל אי פעם (סרטון קצרצר ומומלץ מאוד: http://youtu.be/ac9j15eig_w )

ואני, האינטרס שלי פחות ממוקד במחאת הדיור (שימי לב שבשום שלב לא כתבתי בכלל מה דעתי עליה. זה מכוון. זה לא הדיון שאני רוצה לקיים כרגע). האינטרס שאני מנסה לקדם הוא החזון, הנאיבי לדברייך, שהציבור יצביע לפי מעשים ולא (או פחות) לפי דיבורים. ואילו לא היה נראה נאיבי, לא היה טעם לנסות לקדם אותו.

30 רז‏07.22.11 ‏בשעה 4:16 pm‏

לגבי הטיעון הראשון, עפרי:

לא כל מה שנראה מובהק סטטיסטית הוא מובהק, ולא כל מה שמובהק סטטיסטית יש לו משמעות – זאת היתה הנקודה שלי. ברור ש-0 זה יותר מ-3, אבל האם זהו קריטריון לעשיה פרלמנטרית? כשם שהעירו לך קודם אחרים יש עוד המוני משתנים שניתן ורצוי להכניס למשוואה.

בנוגע לנקודה האחרונה: הנאיביות היא לא בניסיון לקדם את הקריטריון המעשי, אלא בחשיבה שקידום הנושא ישנה דעות של אנשים. מעבר לכך שתהליך קבלת ההחלטות הוא מורכב ומושפע מהרבה מאד פרמטרים בעלי משקל שונה, צריך לקחת בחשבון את הפן השיווקי, כמו זה שמביא אנשים לנהור אחר טבלטים של אפל למרות שקיימים להם מתחרים איכותיים יותר בשוק.

במילים אחרות: הכל עניין של מיתוג.

סופ"ש נעים.

31 יוחאי טהור‏07.22.11 ‏בשעה 7:37 pm‏

אני אחד שמכיר את הפעילות הפוליטית של חברת הכנסת מירי רגב מקרוב אומר לכם שהיא תעשה עוד הרבה דברים טובים למען עם ישראל ותעלה מעלה מעלה.מירי אני מחזיק לך אצבעות אל תפחדי מאף אחד ה' ישמור אותך. שימותו הקנאים!

32 הוד כפרותה מירי רגב, החברה שלכם בכנסת (סאטירה) | חורים ברשת07.23.11 ‏בשעה 9:54 am‏

[...] מירי רגב מגיבה על נתונים שפורסמו בפוסט של עופר רביב, שטרח לבדוק בכמה ישיבות כנסת השתתפה ח”כ רגב בנושא תכנון ובנייה [...]

33 שמואל כהן‏07.26.11 ‏בשעה 2:01 am‏

אני פשוט מצדיע לך! הגיע הזמן לחשוף את פניהם האמיתיות של חבורת חדלי האישים שהשתלטו על הכנסת ועל כל מוקדי הכח האחרים במדינת ישראל. נקעה נפשם של אזרחי המדינה מהגועל נפש הזה וטוב שיש אנשים כמוך שעושים עבודת קודש בחשיפת המתחזים לאוהבי העם שועסקים כמעט אך ורק בקידום טובתם האישית.

34 מירי רגב (חברת כנסת, לא גברת) – זוכה לשטיפה של שקיפות ציבורית07.26.11 ‏בשעה 8:49 am‏

[...] מנתונים לתרשימים עשה יקיר הציבור עפרי רביב אשר פירסם פוסט על (ח"כ) מירי רגב, בו הוא גילה שמתוך שתיים-עשר מפגשים של הוועדה על חוק [...]

35 אבי.ב‏07.28.11 ‏בשעה 1:02 am‏

אינני מכיר את מירי רגב ופועלה.אך מן הראוי היה לציין מה קדם לארוע שגרם לה לפתוח את חרצובות לשונה ללא שליטה וזה גם שודר על מסך הטלביזיה בה נראה בחור וולגרי חסר כל בושה מנפנף לה אצבע משולשת בתנועות מאיימות של דקירה ושלמזלו ח"כ מירי רגב לא הגישה נגדו תלונה במשטרה שלטעמי היא הייתה חייבת לעשות זו ובחור כזה לא יכול לייצג אותי בשום נושא ככל שיהיה צודק ומוסרי.לזכותה יאמר שהיא ידעה לכבוש את הגנים המרוקאיים שלה ולא שלפה מולו סכין… ובכך היא הוכיחה שליטה עצמית ברמה גבוהה.

36 עפרי רביב07.28.11 ‏בשעה 1:14 am‏

אבי.ב,
מי ששפך עליה מים, ומי שעשה לעברה תנועות של דקירה לא מייצגים אותי בשום אופן, ואני מגנה את שתי הפעולות האלה. ומה שהטריד אותי בהתנהגות שלה לא היה ההתבטאות שלה. זה אמנם מעיד על סגנון, אבל לא על המהות. אותי מעניין האם חברת הכנסת עובדת כדי לקדם את הנושא או רק רואה בו הזדמנות תקשורתית, והעליתי את הטענות שלי כלפיה באופן הכי מכובד שאני מכיר ויכול – כתיבת פוסט מבוסס עובדות.

37 יום הבלוג הבינלאומי « סיפור, כיסוי.08.31.11 ‏בשעה 4:17 am‏

[...] הפופוליזם הזול של מירי רגב במחאה החברתית, על מלחמתו של האקר צעיר נגד סוני בתחום זכויות היוצרים [...]

38 האזרח דרור09.04.11 ‏בשעה 11:50 am‏

חסר פיצ'ר בכנסת הפתוחה של

1. כמה חברי כנסת מגיע לוועדה מסויימת
2.כמה חבר כנסת מגיע לישיבות על או חוק מסויים

לדעתי הישיבה בוועדות מעידה הרבה על איכות הח"כ – כי מדובר בעבודה סזיפית של שעות ולא לרוץ ולהצביע כשקוראים לך מהמזנון.

איך עשית את הסטטסיטקה על חברי הכנסת לחוק? ידנית?

39 עפרי רביב09.04.11 ‏בשעה 12:02 pm‏

דרור,
1. יש בדף של כל וועדה את אחוז הנוכחות של כל ח"כ שחבר בה.
2. ישיבות על חוק מסוים זה בעייתי, בגלל שהכנסת לא מפרסמת בצורה מסודרת על מה דנים (צורה מסודרת = מזהה חד חד ערכי של הצעת חוק. במקום זה יש טקסט חופשי שבו מישהו מקליד, בד"כ עם שגיאות קלות ואי דיוקים את שם ההצעה). לכן רק בכ-50% מהמקרים אנחנו מזהים באופן אוטומטי על איזה חוק מדברים. יש ממשק שמאפשר למשתמשים רשומים לעזור ו"לשדך" ידנית דיוני וועדות לחוקים, אבל זה תהליך די מורכב לזהות את זה גם באופן ידני (כי יש הרבה הצעות חוק דומות וכו'). משהו שהוספנו לאחרונה שבא לעקוף את זה – תגיות לדיוני וועדות (כמו התגיות של הצעות חוק והצבעות), מתוך הבנה שזה יותר קל מאשר למצוא על איזה חוק מדברים, וממילא בדרך כלל יעניין אותנו מי הח"כ שמגיע לדיונים על נושא כמו קיימות, ולאו דווקא על חוק מסוים. אבל למען האמת, לא שיווקנו מספיק את הפיצ'ר הזה עדיין.

כן – עשיתי את זה ידנית. הסתכלתי באתר הכנסת בפורטל הוועדה על רשימת הדיונים, מצאתי אותם בכנסת פתוחה, ועשיתי גיליון נתונים עם כל הנוכחות. בערך חצי שעה עבודה.

40 האזרח דרור09.04.11 ‏בשעה 6:12 pm‏

אחלה.
השוותי בין הוועדות המשותפות
הכלכלה
http://oknesset.org/committee/2/
הפנים והסביבה
http://oknesset.org/committee/4/

1. יש משהו לא ברור – אמנון כהן מש"ס הוא יו"ר וועדת הפנים והסביבה? כי ככה כתוב בוועדת הכלכלה – אבל הוא והתואר נעלמים כמשתסכלים על וועדת הסביבה!
2. באופן כללי יש לדוגמה מתאם לא רע בין נוכחות כללית בוועדת הפנים לבין הנוכחות שמצאת לגבי חוק זה. (לדוגמה רגב, גם לא מגיעה לוועדת הפנים והסביבה, ודב חנין ואורי מקלב כן נוכחים בוועדה זו).
3. אבל , יש חריג – לדוגמה אותו אמנון כהן – שמופיע הרבה בדיונים על החוק אבל לא בוועדת הפנים ובעל נוכחות נמוכה בוועדות.

דבר זה יכול להיות דבר מעניין – להראות איזה חברי כנסת פתאום צצים בוועדה כלשהי אחרי שלא היו בה (לשם חוק מסויים ולא באחרים) – שוב מדגיש את הצורך בכלי של סימון אוטומטי של מה שאתה עשית – אילו חברי כנסת היו בדיונים על החוק. לא מדוייק ככל שיהיה (אגב, מדד יכול להיות מספר פעמים שהח"כ מדבר במהלך הדיון ואו פריסה על פני זמן – אם הוא מדבר – סימן שהוא שם).

4. יש בעיני לעודד הענקת אות קלון מיוחד לחברי כנסת שלא טורחים לבוא בכלל לוועדות שתחת אחריותם. דליה איציק וג'מאל זחלה בוועדת הכלכלה לדוגמה. (שניהם באופזיציה אז גם אין להם תרוץ שהם עסוקים בממשלה או משהו ).

41 עפרי רביב09.04.11 ‏בשעה 6:59 pm‏

דרור,

1. אמנון כהן הוא חבר בוועדת הכלכלה, והיו"ר של הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת הכלכלה להצעת חוק תכנון ובנייה. הוא קיבל "תיק" לנהל את סדרת המפגשים לגבי החוק הזה, וזה גם עונה על סעיף 3 שלך.

2. הגיוני. אני מניח שמידת החשיבות שח"כ רואה בכל אחד מתחומי הפעילות שלו (השתתפות בדיוני וועדות, השתתפות בחגיגות בר-מצווה וחתונות של ילדי חברי מפלגה ומפורסמים וכו') היא תכונה אינהרנטית שלו, שנשמרת יחסית יציבה לאורך זמן וגם בתחומים שונים. כמובן, יכולים להיות תחומים שבהם תהיה חריגה, ואז זה אולי נתון מעניין.

4. צודק. הייתי שמח מאוד אילו היינו יכולים לגרום לכנסת לפרסם את הנתונים האלה ספציפית בצורה יותר מסודרת. דוגמה לנתון אחד מאוד בעייתי – אין לנו מושג מתי מתקיימות ישיבות של ועדת חוץ ובטחון ומי נוכח בהן. כיוון שיש הרבה חברי כנסת שמוגדרים חברים בה, יכול להיות (קשה לי להאמין, אבל זה אפשרי) שהם פשוט שם (הרי זו הוועדה שממנה יוצאות ההדלפות המעניינות, וככה עושים חברים עיתונאים), וכיוון שהישיבות בוועדות השונות מתקיימות פעמים רבות במקביל, ייתכן שזה תירוץ לחלק מחברי הכנסת.

42 האזרח דרור09.06.11 ‏בשעה 3:03 pm‏

לגבי 4- לדעתי לא צריך להתחשב בזה. אם יש ח"כ שהיה הרבה בישיבות חוץ ובטחון ומרגיש שנפגע מכנסת פתוחה, הוא יכול לנסות לשנות את המערכת ככה שירשם הזמן שלו בישיבות, או לחלופין – יותר קל ויותר טוב – שלא ירשם לוועדות האחרות סתם בשביל היוקרה שבזה (או שפשוט ילך לישיבות שלהן). אם ממש רוצים, אפשר להכניס ליד חברי כנסת שהם חברים בוועדת חוץ ובטחון כוכבית כדי שהאנשים יתחשבו בזה.

43 אורןה‏09.06.11 ‏בשעה 10:52 pm‏

דרור,

1. אם ח"כים ישנו את התנהלותם באופן שטחי רק כדי לזכות בציונים טובים במדדי כנסת פתוחה – זה רע ומר, ומזכיר לי את המקרה המגוחך של מערכת המנה"ל של המשטרה http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1197205.html

2. הכוכבית ליד השם זהו פתרון שמחטיא את המטרה. מי יתייחס לכוכבית כאשר רואים גרף ברור בו ח"כ מסויים קיבל ציון נמוך?

(אני מתייחס לבעיה קצת יותר רחבה מאשר ועדות חוץ ובטחון – למדדים שמפספסים פעילות חשובה של ח"כ מסיבות כאלו ואחרות)

אני חושב שצריך להוסיף מנגנוני איזונים ובלמים למדדים המוצגים בכנסת פתוחה, בראש ובראשונה אפשרות להגיב (אין אפשרות כזו בעמודי האג'נדות), וגם אולי דרך ברורה יותר להציג את ההתנגדות (למשל להציג את כמות המתנגדים, ולאגד ביחד את דעותיהם מדורגות ע"פ הצבעות בסגנון Stackexchange.

44 האזרח דרור09.07.11 ‏בשעה 12:33 am‏

אורן בינתיים אנחנו מדברים על סכנה אקדמית. הבעיה המעשית הרבה יותר היא שיש כנראה קבוצה מסויימת של חברי כנסת שבכלל לא חושבים להטריח את עצמם לבוא לישיבות הכנסת בוועדות שלהם, או אולי בוועדות בכלל. (ועוד מנסים אחר כך למרוח את הציבור על ידי דיבורים בתקשורת)

45 אורןה‏09.08.11 ‏בשעה 2:08 am‏

דרור,

זה הרבה מעבר לאקדמי. לטעמי פרוייקט כנסת פתוחה המבורך כבר משפיע על הערכת הציבור את הח"כים והמפלגות, והשפעתו רק תלך ותעלה. הן במישרין – גולשים, והן בעקיפין – תקשורת ובלוגרים שמסיקים מסקנות.

וזה בפשטות אומר שהפרוייקט יכול גם להטעות ולהטות את הציבור, ולכן אני טוען שהסכנה היא פרקטית.
(רק כדי להבהיר, אני בכלל לא מתנגד לפרוייקט. רק מצטט את ספיידרמן ש- with great power…)

46 האזרח דרור09.08.11 ‏בשעה 8:27 am‏

אורן ,
בוא נראה איזה חלופות יש לנו
1. לא למדוד בכלל נוכחות של חברי כנסת בוועדות
2. למדוד את הנוכחות ולהציג אותה כמו שהיא
3. למדוד אותה ולתת משקל – לדוגמה חברי ממשלה או חברי חוץ ובטחון.

שחלופות 2, 3 הן בעייתיות בגלל שיש בהן סכנת הטיה. חלופה 1 טומת בחובה סכנה שחברי הכנסת נמדדים לפי היכולת שלהם להגיע לתקשורת. בעיני 2,3 עדיפות.

47 אורןה‏09.09.11 ‏בשעה 3:16 am‏

אני כמובן בוחר בחלופה מס' 1. אולי התנסחתי בסרבול, אז אפשט: אני חושב שצריך להגביר את ביקורתיות הקוראים, ע"י הצמדת מנגנונים איכותיים של תגובות ודיונים לכל עמודי המידע.

זה כבר קיים באופן חלקי, יש לאן להשתפר.

השארת תגובה

ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>