יומולדת שמח הנרי — הכל בראש
מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

יומולדת שמח הנרי

תגיות:‏ , ,

היום יום ההולדת של הנרי מולאיסון. מי זה לעזאזל? אתם בטח שואלים. הוא מוכר יותר בשם הקליט HM, ורק לאחר פטירתו בדצמבר 2008 פרסמו את שמו האמיתי. בפרסומים מדעיים נהוג להתיחס לחולים או מטופלים בראשי תבות של שמם, כדי להגן מעט על פרטיותם.
הנרי סבל מהתקפים אפילפטיים. יש המייחסים אותם לתאונת אופניים שעבר בילדותו, לאחריה היה מחוסר הכרה כ-5 דקות. חלק מההתקפים היו קצרים וקלים יחסית – כ- 40 שניות בהן הנרי נראה "קפוא", עם פה פעור ועיניים סגורות, ולא מגיב. חלק מההתקפים היו חזקים יותר, וכללו עוויתות ופרכוסים של כל הגוף, שסיכנו את חייו לא פעם. האפילפסיה שלו לא הגיבה לטיפולים תרופתיים. בגיל 27 הנרי עבר ניתוח חדשני (נכון ל- 1953) וניסיוני: הסרה של חלק מהמוח שהיה חשוד כמרכז ההתקפים, אזור המכונה ההיפוקמפוס,  וגם כמה אזורים מסביב, בשני צדדי המוח.

תאור האזור שהוסר בניתוח מתוך מאמר שהתפרסם ב Journal of Neuropsychiatry and Clinical Neuroscience

הניתוח הצליח – החולה אפילו חי, ובכל זאת – משהו השתבש

לאחר הניתוח הנרי המשיך לסבול מהתקפי אפילפסיה, אך אלו היו הרבה יותר חלשים ופחות תדירים מבעבר. לעומת זאת הנרי החל לסבול מבעיות זכרון חמורות.
עוד לפני הבדיקות הפורמליות היה ברור שמשהו לא בסדר עם הנרי. בחדר ההמתנה הוא פגש את אחד הרופאים והחליף איתו מספר מילים. כאשר נכנס לחדר לתחילת הבדיקה, הוא לא זיהה את הרופא. כאשר נשאל לגבי התאריך של אותו יום, השיב בדרך כלל תאריך כלשהו בעבר. במהלך שיחה נהג לחזור שוב ושוב לדבר על תקופת ילדותו, ונראה היה שלא היה מודע לחלוטין לעובדה שעבר ניתוח מוח כלשהו.

אמנזיה אנטרוגרדית

הנרי סבל מתופעה המכונה אמנזיה אנטרוגרדית – למרות שהוא זכר את מרבית מה שקרה עד הניתוח, והאינטליגנציה הכללית שלו לא נפגעה, הנרי איבד את היכולת ליצור זכרונות חדשים. בעקבות התופעות שהנרי סבל מהן, ומקרים אחרים נוספים החל להתברר תפקידו המרכזי של אזור זה במוח בתהליך הזכרון. בנוסף, המקרה הזה סלל את הדרך להבנה טובה  יותר של מבנה הזכרון: כיוון שהנרי היה יכול לענות על שאלות פשוטות של חישוב למשל (במבחן IQ לאחר הניתוח הוא קיבל ציון של 112, לעומת 104 לפני הניתוח, והחוקרים ציינו כי השיפור המרכזי היה במתמטיקה) היה ברור שיש סוג של זכרון קצר טווח שלא נפגע. זכרון זה קיבל עם השנים את הכינוי "זכרון עבודה".

לא כל כך פשוט

למעשה, הנרי סבל גם מאמנזיה רטרוגרדית – גם זכרונות ישנים, של תקופות לפני הניתוח נפגעו. הפגיעה היתה חמורה יותר בזכרונות בתקופה הקרובה לניתוח (הוא לא זכר כמעט כלום מהחודשים שלפני הניתוח, והיתה פגיעה די משמעותית בזכרונות עד 3 שנים אחורה) אך פגיעה פחותה בזכרונות ישנים יותר. העובדה הזו מעידה שהיפקמפוס הוא לא רק "איבר יצירת זכרונות חדשים" או לחליפין שתהליך הקידוד של הזכרון יכול להמשך גם זמן רב אחרי האירוע. היינו שמחים אם ההפשטות שלנו (אמנזיה אנטרוגרדית מול רטרוגרדית) היו עובדות, אבל בחיים האמיתיים, כמעט שאין מקרים "טהורים".

ובעצם די מסובך

לאחר שנים של מחקר התברר שהנרי כן היה יכול ליצור זכרונות חדשים מסוג מסוים. זכרון אימפליסיטי הוא זכרון של פעולות ומיומניות. זכרון אקספליסיטי הוא זכרון של אירועים או של עובדות. לאחר מספיק אימון הנרי יכול היה ליצור זכרונות אימפליסיטיים חדשים. למשל, המטלה הבאה: ציירו את הציור הבא על נייר
עכשיו נסו לצייר קו בתוך הצורה (בחלק האפור), מבלי לחרוג מהקווים, תוך כדי שאתם מסתכלים על הנייר ועל היד שלכם דרך מראה. גם אם אין לכם כח לעשות את הניסוי בעצמכם, האמינו לי – זה לא קל. לוקח כמה שעות של אימונים להגיע לשליטה טובה.
הנרי התאמן פעמים רבות על מטלה זו. למרות שלא זכר זאת כלל – כל פעם נראתה לו כמו הפעם הראשונה, וכל פעם היה צריך להסביר לו מחדש מה עליו לעשות – הוא השתפר מאוד.
העובדה שיצירת זכרונות אימפליסיטיים לא נפגעה כמעט, אבל יצירת זכרונות אקספליסיטיים נפגעה קשות חזקה מאוד את הטענה שמדובר בשני מנגנוני למידה נפרדים.
במשך השנים התפרסמו עשרות מחקרים על הנרי. החוקרים שעבדו איתו מספרים שהיה אדם נעים ומנומס. עם השנים הוא נעשה מודע לכך שהוא מהווה מוקד משיכה ועניין למדענים, אם כי כמובן לא היה מודע לגמרי לסיבה לכך. הוא תרם את מוחו למדע – לאחר מותו המוח שלו נחתך ונסרק וניתן למצוא אותו באוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו.
במובנים רבים, הוא תרם גם את חייו למדע, אפילו אם שלא מבחירה חופשית. הנרי מעולם לא נישא, ולא היו לו ילדים.
FacebookEmailDeliciousShare


2 תגובות

1 אלי‏10.10.13 ‏בשעה 3:32 pm‏

בס"ד

וואו, איזה סיפור מרתק..
אפשר לקבל עוד חומר לגבי האיש?

2 עפרי רביב10.10.13 ‏בשעה 5:07 pm‏

שלום אלי,
בויקיפדיה (באנגלית) יש עליו די הרבה מידע: http://en.wikipedia.org/wiki/Henry_Molaison . בתחתית העמוד יש גם קישורים חיצוניים לכתבות שונות שנכתבו עליו בעיתונות במשך השנים.

השארת תגובה

ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>