מבוא לפסיכולוגיה לפקידי משרד האוצר — הכל בראש
מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

מבוא לפסיכולוגיה לפקידי משרד האוצר

תגיות:‏ , , , ,

לאחר שטיוטת חוק ההסדרים (פורמט ODT או DOC) פורסמה באתר שיתוף הציבור בנושאים משולחן הממשלה (הם צריכים שם יותר קליט) עיינתי בה קצת, ונתקלתי במשפט שנראה לי כמו טעות:

חוק ההסדרים – פרק ה' – ביטוח לאומי, דברי הסבר:

בתוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010 נקבע בהוראת שעה הגדלה של התקרה לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כך שתעמוד על הסכום הבסיסי כפול 10 לשנים 2009 ו–2010. במסגרת התיקון הנוכחי ייקבע כי התקרה לתשלום דמי ביטוח, בשל שכר שישולם בעד התקופה שבין 1 בינואר 2011 ועד ל–31 בדצמבר 2011, תשתנה מעשר פעמים השכר הממוצע במשק לשמונה פעמים השכר הממוצע במשק. ובשל שכר שישולם בעד התקופה שבין 1 בינואר 2012 ועד ל- 31 בדצמבר 2012, משמונה פעמים השכר הממוצע במשק לשבע פעמים השכר הממוצע במשק (סעיף 22). התיקון האמור צפוי להגדיל את הכנסות המוסד לביטוח לאומי בשל גביית דמי ביטוח לאומי מהציבור בסכום של כ–440 מיליון ש"ח בשנת 2011 ובסכום של כ–350 מיליון ש"ח בשנת 2012 ביחס לשנת 2010.

(ההדגשות שלי)

איך זה יכול להיות שהורדת תקרת התשלום צפויה להעלות את ההכנסות, שאלתי את עצמי, ואת גיל, מומחה הבית לענייני כלכלה. לשמחתי, אחד משנינו ידע למצוא את התשובה1: כאשר העלו את תקרת התשלום, שכירים עשירים (שההכנסה שלהם עשרות אלפי שקלים בחודש) הקימו לעצמם חברות שירותים, והתחילו לעבוד בחברה שלהם במקום בחברה המקורית. כך, במקום למשוך משכורת גבוהה, הם יכולים להסתפק במשכורת נמוכה יותר, ולמשוך את שאר הכסף כדיבידנדים, מה שגורם להם לשלם פחות לביטוח לאומי. (הסבר טיפה יותר מפורט בדה-מרקר בכתבה בנושא)

עכשיו זה ברור: אנשי האוצר חושבים שאם הם יורידו את התקרה, זה יגרום לאנשים להפסיק את מעקף המס הזה, ולחזור לשלם יותר, ולכן זה יגדיל את הגביה. אם זה אכן מה שעבר להם בראש, אז הם טועים. כל מי שמבין משהו בפסיכולוגיה, ולא מניח שבני אדם מתנהגים כמו המודלים שלימדו אותו במבוא למיקרו-כלכלה, יגיד לכם שברגע שמישהו התרגל לשלם פחות, יהיה קשה מאוד לגרום לו מרצונו לחזור לשלם יותר.

ניסוי שמדגים את הנקודה הזו יפה הוא הניסוי הבא2:

הורים נוהגים לאחר לקחת את ילדיהם מהגן, וזה מאוד מעצבן את הגננת. ב-6 גנים באזור חיפה התחילו לתת קנס קטן לכל הורה שאיחר ב-10 דקות ומעלה, מתוך המחשבה המקובלת שאנשים נוטים לעשות פחות ופחות התנהגות שמקבלים עליה קנס. תוצאות המחקר הראו הפוך – כמות האיחורים בגנים האלו גדלה. למה? כי ההורים התחילו לחשוב על האיחור בצורה אחרת. במקום שיהיה להם לא נעים מהגננת, פתאום הם משלמים על זה, ולכן זה נהפך למעין שירות בתשלום. ועכשיו לחלק הרלוונטי לעניינו – כאשר ביטלו את הקנסות בגנים האלו, כמות האיחורים לא קטנה בחזרה, אלא נשארה יציבה בכמות הגבוהה שהיתה בזמן הטלת הקנסות. מה המסקנה? שמרגע שאנשים התרגלו לחשוב על ההשגחה על הילד שלהם בזמן הנוסף כסוג של שירות שהם פשוט משלמים עליו, ברגע שמפסיקים את התשלום זה עדיין שירות, רק שעכשיו הוא ניתן בחינם. חוסר הנעימות מהגננת או מה שלא תהיה הסיבה שמנעה מחלק מההורים לאחר קודם, נעלמה.

באופן דומה עם אותם שכירים עשירים – חלקם עושים כל מיני טריקים כדי להקטין את גובה המסים שהם משלמים. כאשר העלו את תקרת התשלום, אפקטיבית העלו את המס, וגרמו לעוד אנשים לעשות את הצעדים האלה. כאשר מורידים חזרה את התקרה, זה בשום אופן לא יגרום לאנשים לרצות לחזור לשלם.

אפשרות אחרת היא שהאוצר עשה את החישוב שלו בהסתמך על כך שכאשר מורידים את התקרה, זה כלכלית משתלם יותר לאנשים לחזור לקחת משכורת ולשלם ביטוח לאומי, במקום לקבל דיבדנדים ולשלם עליהם מס. אם כן, הם עוד יותר סתומים, כי הגביה סה"כ עדיין לא תגדל, אלא רק מצאנו דרך לתת עוד כסף לביטוח לאומי על חשבון מיסים אחרים שירדו.

בכל מקרה, נראה שפקידי האוצר עשו בסעיף הזה עבודה בינונית מינוס. אגב, אני אשמח מאוד לגלות שאני טועה, ושיש בעצם הגיון מאחורי כל זה…______

  1. כמובן, אנחנו לא יודעים בוודאות שזה מה שעבר בראש של מי שכתב את הסעיף הזה, אנחנו מעריכים שזה ההסבר []
  2. שנערך על ידי אורי גניזי מאוניברסיטת חיפה – U Gneezy, A Rustichini – The Journal of Legal Studies, 2000: A Fine is a Price []
FacebookEmailDeliciousShare


4 תגובות

1 עומר10.24.10 ‏בשעה 10:30 am‏

אני לא בטוח שאתה צודק. אתה צריך לזכור במקרה זה שהסיבה שבגללה שאותם מנכ"לים הקימו לעצמם את החברות הללו היא כדי לשמור יותר מהכסף שהם מקבלים (מס חברות+מס הון יוצא פחות מאשר מס הכנסה+ביטוח לאומי+תנאים פנסיונים+….). מי שאחראי על התרגילים האלה הם לא המנהלים עצמם אלא רואי החשבון שלהם (ואלה מתנהגים קרוב יותר למודל של האדם ה"רציונלי" הכלכלי).
אם יתברר שניתן להרוויח מביטול חברת השירותים או העברת אחוז משכורת גבוהה יותר ופחות דיודנדים, הם יעשו את השינוי הנדרש. זו עבודתם.

כדרך אגב, האם אתה חושב שהניסוי בחיפה היה מסתיים באותו אופן אם הקנס היה 300 ש"ח ל-10 דקות איחור, ולא סכום קטן? נראה לי שההתנהגות שלנו שונה בסכומים קטנים וגדולים.

הסרת אחריות: לא הבנתי את הפסקה המצוטטת בכלל. אני לא דובר משפטית.

2 חוק ההסדרים 2011-2012: פרק ה’ – הביטוח הלאומי10.25.10 ‏בשעה 12:01 pm‏

[...] הערת המערכת: הבלוגר עפרי רביב מסביר כאן מדוע תוספת ההכנסה הצפויה לבט"ל עקב הורדת התקרה [...]

3 עפרי רביב10.25.10 ‏בשעה 12:11 pm‏

עומר,
התיחסתי לזה בפסקה הלפני אחרונה – אם זה השיקול, כנראה שטכנית הוא נכון, רק שברור שכל שקל שיעלה בגביה של בט"ל ירד מסעיף גביה אחר (בהגדרה. הרי הנחנו שהאנשים יעברו כי זה משתלם להם). אז מה הועילו חכמים בכל משחקי הגביה האלו? למה צריך כל שנה בחוק ההסדרים לשנות את הסעיף שבו גובים את הכסף? ומי מרוויח מזה? מי שיש לו רו"ח. מי מפסיד מזה? האנשים שעדיין אין להם רו"ח ולא עומדים בקצב, ורק מנסים מדי פעם לשלם קצת פחות מס.

לגבי הניסוי – אני חושב שהוא היה מסתיים אחרת, וקנס גבוה מספיק היה מוריד את הנטיה של אנשים לאחר. זה עדיין היה נתפס כתשלום על שירות, רק יקר מאוד ולא משתלם. כבר עדיף לשלם לבייביסיטר שיאסוף את הילד מהגן וישמור עליו עוד שעה עד שאבא חוזר מהעבודה. (אבל, דווקא בגלל איך שעשו את הניסוי, עם קנס קטן, זה הפך אותו לרלוונטי יותר למקרה שלנו לדעתי).

4 הדייג – מאמרים שעלו ברשת10.29.10 ‏בשעה 4:02 am‏

[...] פגיעה. מבוא לפסיכולוגיה לפקידי משרד האוצר מראה את האבסורד וההיגיון ההפוך השולט בתמרונים בדמי [...]

השארת תגובה

ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>