סליחה — הכל בראש
מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

סליחה

תגיות:‏ , , ,

יום כיפור הוא זמן נהדר לבקש סליחה, וגם לסלוח.

מחקרים מראים כי יש סיבה טובה לסלוח – אדם שסולח, ומאמץ גישה אמפטית ומקבלת כלפי מי שפגע בו, עשוי להנות מיתרונות בריאותיים. זה סוג של טענה שקשה מאוד להראות. אם נתבונן למשל בערך בויקיפדיה על סליחה: היבטים בריאותיים של סליחה:

מחקרים הראו כי אנשים הסולחים לאחרים הם אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים טינה

נשים לב כי הטענה כאן היא טענה קורלטיבית בלבד. כלומר, מחקרים מצאו מתאם בין התכונה של היות האדם שמח ובריא לבין נטייתו לסלוח. לא נטען שום דבר על הסיבתיות (אם כי המשפט מנוסח בצורה כזו שעשויה להתפרש כסיבתיות). ייתכן שהסיבתיות היא בכיוון המרומז (כלומר שאם אדם סולח, זה גורם לו להיות מאושר יותר), יתכן שהיא בכיוון ההפוך (אם אדם מאושר, זה גורם לו לסלוח יותר), וייתכן שאין קשר סיבתי בין שני הדברים, אלא יש להם גורם משותף )סתם לדוגמה, גֵן מסוים( שגורם לשניהם וכך יוצר קורלציה ביניהם.

אולם, יש גם מחקרים שמנסים להראות קשר סיבתי, ואף יותר מכך, את המנגנון שגורם לסליחה להיות מועילה בריאותית. אחד כזה שאני מצאתי מעניין הוא של קבוצת חוקרים מהולנד, שביצעו את הניסוי הבא1:

70 נבדקים התבקשו להזכר במקרה בו מישהו פגע בהם. הם התבקשו לדמיין את עצמם מגיבים לפגיעה הזו 8 פעמים, כאשר בחלק מהפעמים הם היו צריכים לדמיין את עצמם מגיבים באופן "סולח" ובחלק מהפעמים באופן "לא סולח" לפי הנחייה של הנסיינים. במקביל נמדדו תגובות גופניות שונות של הנבדקים – לחץ דם, דופק, מתיחות שרירים ועוד אוסף תגובות שבדרך כלל מקושרות לכעס וללחץ. שימו לב שהניסוי משתמש בתוצאה אחרת, שמראה שכאשר אנשים מדמיינים את עצמם מבצעים פעולה כלשהי, התגובות הפיזיולוגיות שלהם הן גרסה מוחלשת של אותן תגובות שהיו מראים אילו היו מבצעים את הפעולה באמת2 (והערת אגב חצי קשורה – אפשר באופן דומה לשפר את הביצועים בכל מיני משימות ויכולות כמו משחק כדורסל למשל, רק על ידי "חזרה מנטלית" כלומר על ידי זה שנדמיין את עצמנו מתאמנים3).

מה שהחוקרים מצאו הוא שבזמן התגובות ה"לא סולחות" המדדים השונים הצביעו על רמות כעס ומתח גבוהות יותר, מאשר בזמן התגובות ה"סולחות". אמנם בניסוי מדובר בתקופות קצרות מאוד (כחצי דקה לכל דמיון), אך בחיים האמיתיים, תגובות אלו עשויות להמשך זמן רב. ממחקרים אחרים אנחנו יודעים שהמצאות במצב כעס ולחץ לאורך זמן מהווים גורם סיכון למחלות שונות4.

החוקרים מסכמים (תרגום חופשי שלי)

למרות שאנשים לא יכולים לבטל את המקרים בהם נפגעו, מחקר זה רומז שעל ידי אימוץ תבניות חשיבה5 סלחניות כלפי הפוגעים, הם יכולים להשפיע על רגשותיהם, תגובותיהם הפיזיולוגיות, ועל ההשלכות הבריאותיות של העבר שלא ניתן לשנות.

גמר חתימה טובה.______

  1. לקריאת המאמר (לצערי, שוב המאמר לקוח מתוך מגזין בתשלום): Granting forgiveness or harboring grudges: Implications for emotion, physiology, and health. CO Witvliet, TE Ludwig, KLV Laan – Psychological Science, 2001 []
  2. A bio-informational theory of emotional imagery. PJ Lang – Psychophysiology, 1979 []
  3. Does mental practice enhance performance? JE Driskell, C Copper, A Moran – Journal of Applied Psychology, 1994 []
  4. לדוגמה, מחלות לב: Heart and mind: The practice of cardiac psychology. R Allan, S Scheidt, 1996 []
  5. הערה שלי: אולי היה מתאים יותר לכתוב "תגובות" []
FacebookEmailDeliciousShare


2 תגובות

1 רם09.17.10 ‏בשעה 7:59 pm‏

למה זה נחשב דבר רע כשהלחץ דם\דופק\מתיחות שרירים עולה? מה ההבדל בין זה לבין ספורט?

2 עפרי רביב09.18.10 ‏בשעה 9:11 pm‏

העליה של הדופק ולחץ הדם היא לא דבר רע בפני עצמה. היא משמשת בסך הכל כגורם שמעיד על כעס ולחץ (stress). ייתכן שהעלייה בלחץ נגרמת בגלל משהו אחר (כמו בדוגמה של ספורט), ואז היא לאו דווקא לא בריאה. מצב מתמשך של stress הוא לא בריא, כי הגוף מפריש מספר חומרים שעוזרים לערנות, אבל לאורך זמן יש להם השפעות שליליות על המערכת החיסונית ועל הלב.

השארת תגובה

ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>