על ניסויים בבעלי חיים ועל שקרים — הכל בראש
מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

על ניסויים בבעלי חיים ועל שקרים

תגיות:‏ , ,

חייבים לעצור ניסוי אכזרי בחתולים באוניברסיטת בן-גוריון, כותבים באתר "מאחורי דלתות המעבדה". הייתי רוצה להסב את תשומת לבכם לכמה 'אי דיוקים' בלשון המעטה בטענות שלהם, ביחס למחקר הספציפי של עופר דונחין ואחרים.

באופן כללי הארגון קורא להגביר את השקיפות של תהליך מתן האישורים לניסויים בבעלי חיים, ולוודא שיש פיקוח הולם על ניסויים כאלו. החוק בישראל כיום קובע כללי פיקוח ברורים ועונש של שנת מאסר על עריכת ניסויים ללא היתר, אולם תמיד טוב לבדוק ולחקור באיזו מידה החוק מיושם, וכן לחזור ולדון בו לאור נתונים חדשים, אם ישנם. למשל, מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיולי 2003 בדק את הנושא, ובין היתר מציין:

‫משרדי הממשלה חלוקים בעמדותיהם. על פי עמדת משרד החקלאות, סעיפי החוק נועדו להבטיח כי הניסויים בבעלי חיים ייעשו למטרות ראויות ולא יגרמו לחיות סבל מיותר. עמדתם היא כי אין מקום לשנות את החוק הקיים אולם יש לוודא שהוא מיושם במלואו. לעומת זאת לפי עמדת המשרד לאיכות הסביבה יש לשנות את החוק הקיים כדי שהליך האישור הניסויים בבעלי חיים יהיה שקוף וקפדני ביותר. עמדת משרד הבריאות היא כי יש להוסיף ולהשתמש בבעלי חיים בניסויים הנערכים לטובת המין האנושי אם אין דרך חלופית לעשות את המחקר, ואם ננקטו כל האמצעים הסבירים כדי להפחית את הסבל והאי נוחות של בעלי החיים.

אבל נראה לי שאנשי הארגון "מאחורי דלתות המעבדה" מתנגדים עקרונית לעריכת ניסויים בבעלי חיים, ולא יתנו לבלבל אותם עם עובדות. בקריאה הספציפית נגד הניסוי הזה, הם פשוט משקרים ללא הכרה. להלן כמה ציטוטים מתוך האתר שלהם, ואחר כך האמת:

1. מדובר במחקר בסיסי מאוד שאין לו שום קשר, ישיר או עקיף, לרפואת האדם.

נכון, מדובר במחקר בסיסי. ואין לו קשר ישיר לרפואת האדם. אך וודאי שיש לו קשר עקיף. האם היינו רוצים שהידע של הרופא שלנו, או של החוקר שמפתח לנו תרופות וטיפולים חדשים יהיה מבוסס על ניחושים לגבי איך פועלים מנגנונים פיזיולוגיים שונים? או שהיינו מעדיפים שהם יבססו את הידע שלהם על ניסוי מדעי? התשובה נראית (לי) ברורה. הצרבלום (המבנה המוחי בו נמצאים התאים אותם חוקר המחקר הזה), הוא מבנה חשוב מאוד במוח, ופגיעות בצרבלום מתאפיינות בשלל פגיעות שונות בתפקוד, כך שאין ספק שהבנה טובה יותר של התפקוד שלו, תתרום בעתיד גם לרפואה.

2. הפעילות החשמלית הייחודית לתאי פורקינייה ידועה כבר משנות השישים של המאה הקודמת.

3. פעילות חשמלית של תאי מוח אלה נבדקת גם בשיטות in-vitro ולא בבעלי-חיים.

הטענה הזו נטענת כדי לשכנע את הקורא שהניסוי הזה לא מחדש שום דבר, אולם זהו שקר גס. העובדה שיש בסוג תאים זה פעילות ייחודית ידועה מזה זמן רב, אולם אפיון הפעילות הזו, והבנה של המשמעות שלה רחוקים מלהסתיים. מאמר משנת 1980 הראה תכונה מסוימת מאוד מעניינת וייחודית של תאים אלו, אך הוא הראה אותה In Vitro – בלטינית: בזכוכית, כלומר לא בחיה שלמה אלא בחתיכת מוח. אסביר את התהליך: הורגים את החיה, מוציאים לה את המוח, ומתוך המוח מבודדים את החלק שרוצים ללמוד. פורסים אותו לפרוסות דקות מאוד, ושמים פרוסה אחת כזו בצלוחית או על לוח זכוכית קטן (מכאן הכינוי In Vitro). את הפרוסה הקטנה הזו אפשר לחקור בצורות שונות, החל מהסתכלות במיקרוסקופ, ועד החדרת אלקטרודות ורישום תגובות התאים לזרמים חשמליים שונים. מחזיקים את התאים חיים על ידי השרייתם בתמיסה שמספקת להם סוכרים וחמצן, אבל ברור שהתהליך של חיתוך המוח לפרוסות משנה לא מעט את התנהגות ואת התוצאות הנמדדות. מאמר משנת 2005 של יונתן לווינשטיין (במקרה, אחד המנחים שלי בדוקטורט), מראה את התופעה הזו בחיות כאשר הן לא חתוכות לפרוסות, אלא שלמות וחיות אך מורדמות. הניסוי של עופר דונחין ואחרים מראה את התופעה בחיות ערות ולא מורדמות. בחקר המוח חשוב להבין שיש הבדלים בין המצבים האלה. כיוון שקל יותר טכנית לחקור פרוסות מוח בצלחת כמעט כל התופעות מודגמות קודם בצורה זו. אחר כך עוברים למחקר בחיות מורדמות ואחר כך לחיות ערות. (יש גם הבדל חשוב בין חיות ערות אך מוחזקות בסד, לבין חיות מתנהגות בסביבתן הטבעית, ניסוי שטרם נעשה עבור התופעה הספציפית הזו, ובטח ייעשה בעתיד). כל רמה כזו היא מסובכת טכנית יותר מהקודמת אבל מקרבת אותנו עוד קצת להבנה של התופעה האמתית, בסביבה ובתנאים האמתיים של החיה.

4. הניסוי חזר על ניסויים קודמים שנערכו במגוון בעלי-חיים, כולל עכברים, חולדות, שרקנים, חתולים וקופים.

נכון, נעשו ניסויים בבעלי חיים אחרים, אך (עדיין) לא ערים רק מעט מאוד בבעלי חיים ערים ואין כיום הסכמה בקהילה המדעית לגבי אופיה של התופעה המסוימת שעופר חוקר. הסיבה שעושים את הניסוי בכמה סוגי בעלי חיים (וגם שחשוב לשחזר ניסויים בכמה תנאים שונים) קשורה לנקודה הבאה.

5. המאמר מדבר בעד עצמו: "מכאן שהכללה של תוצאות ממין מסויים על מין אחר הינה מפוקפקת".

על השקר הזה לדעתי צריך לתבוע על הוצאת דיבה. המאמר של עופר משווה את התוצאות שהתקבלו מהמחקר שלו, לתוצאות של ניסויים דומים (שוב, לא זהים, אלא בבעלי חיים אחרים, ובתנאים מעט אחרים). התוצאות מתיישבות די טוב עם מרבית התוצאות האחרות, רק לא עם תוצאה של מחקר אחד בעכברים. הכותבים מסבירים מדוע לדעתם עיקר ההבדל נובע מכך שמדובר בעכברים וכנראה משהו שונה אצלם מאשר אצל בעלי החיים האחרים שנבדקו. ברור שהם לא טוענים באופן כללי נגד היכולת להסיק ממין אחד על מין אחר כמו שמובא בציטוט המשובש. הטענה היא שבמקרה הזה, לאור העדויות שעולות מן הנתונים, נראה שיש מין אחד שמתנהג אחרת, וזה מה שמסביר את ההבדלים בתוצאות. באופן כללי צריך לזכור שחשוב להבין האם בתחום הספציפי אותו רוצים לחקור כל מין מראה התנהגות שונה לגמרי או שיש מכנה משותף בין מינים שונים. ואם יש התנהגויות שונות, למי סביר יותר שהאדם דומה. (למשל, בתחום המערכות המוטוריות רוב בעלי החיים שונים מאוד מבני אדם, ולכן לצערנו אין ברירה אלא לבצע את הניסויים בקופי אדם, שגם להם ידיים בעלות אצבעות עם שליטה מדויקת למדי כמו לבני האדם).

הנקודה האחרונה גם מעלה את השאלה – האם אנשי "מאחורי דלתות המעבדה" טוענים שצריך לבצע רק ניסויים בבני אדם? האם הם היו מתנדבים לכזה ניסוי? ובהנחה שלא, האם הם מוכנים להשלים עם העובדה שלא יפותחו יותר טיפולים או תרופות חדשים? בקיצור, נראה לי כמו עוד דוגמה לכך שהדרך לגהנום רצופה כוונות טובות, וכמה שקרים קטנים.

FacebookEmailDeliciousShare


15 תגובות

1 אמיתי ס08.07.10 ‏בשעה 8:51 pm‏

ייתכן שלהשגות שלך תהיה תהודה גדולה יותר אם תפרסם אותם על הקיר של הקבוצה שלהם בפייסבוק:

http://www.facebook.com/group.php?gid=231135415447&ref=search#!/group.php?gid=231135415447&v=wall&ref=search

2 ענת רפואה‏08.07.10 ‏בשעה 10:41 pm‏

אופיר אביב, ממליצה לך לבדוק היטב בספרות המקצועית לפני שאתה מעלה טענות.
אם היית בודק, היית רואה שנעשו כבר ניסויים בבעלי-חיים ע-ר-י-ם בחקר הפורקינייה.
ראה לדוגמה שני מחקרים:
1. http://www.nature.com/neuro/journal/v9/n4/full/nn0406-459.html
2. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2525724/

3 Ofri08.08.10 ‏בשעה 9:15 am‏

שלום ענת,
ראשית, שמי עפרי רביב.
אני אתקן את הניסוח בתגובה לשקר 4 שלכם (מעניין אם אתם תתקנו את ה"טעויות" במה שאתם כתבתם…). שימי לב שזו ממש לא נקודה מרכזית. השאלה החשובה היא לא האם נעשו מחקרים על תאי פורקינייה בבעלי חיים ערים. השאלה היא האם התופעה הספציפית שעופר חוקר (ביסטביליות של תאים אלו) מובנת ונחקרה מספיק בבעלי חיים ערים, במידה שמייתרת את המחקר (כמו שאתם מנסים לטעון). ברור שזה לא המצב.
למשל, המאמר הראשון שהפנית אליו הוא (במקרה או לא במקרה) התוצאה שעופר מזכיר במאמרו, בתור התוצאה שנראית שונה, כלומר הכותבים בכלל טוענים שאין תופעה משמעותית של ביסטביליות בחיות לא מורדמות. זה רק מחזק את חשיבות המחקר הנוכחי. אנחנו לא באמת מבינים את התופעה הזו ואין הסכמה בקהילה המדעית לגביה. בנוסף, עכשיו הוכחת שהטענה שלכם "הפעילות החשמלית הייחודית לתאי פורקינייה ידועה כבר משנות השישים של המאה הקודמת" היא שקר, ולא טעות תמימה.
המאמר השני שהבאת לא באמת רלוונטי. הוא באמת מדבר על רישום בתאי פורקינייה בקופים מתנהגים, אבל הוא לא בוחן בכלל את השאלה של ביסטביליות, אלא שאלות אחרות.

ואם כבר הגעת עד לכאן, את רוצה אולי להתייחס לשאר השקרים?

4 איתמר‏08.08.10 ‏בשעה 2:40 pm‏

היי עפרי,
אני אוהב את הדחף שלך לחשוף את האמת, אני חושב שזה נותן השראה לכל מי שנמצא בסביבה שלך. זה נותן לי השראה.
אני שואף להגיע לבסיס של הדברים, כמו כל חוקר אני מניח, ולגלות את הדומה בין המקרים והנתונים הקיימים. אני אומר את זה כי כל סוגיית חקר המוח או כל חקר היוצר אובג'קטיפיקציה על ידי שימוש בבעלי חיים הוא תעלומה בעיניי. ואני מסביר למה:
אני יודע שהמין האנושי מאמין שהוא עליון על כל שאר המינים, אך גם אם הנחה זו נכונה, אין עליו לחשוב שהוא החשוב מכל המינים. כלומר, ניתן למצוא תשובות על המורכבות האנושית על ידי למידה מהסביבה שלנו (בע"ח, צמחים וצורות ממשיות אחרות), אך לא על חשבונם. החיים שלנו לא חשובים יותר משלהם. עצם הגישה יוצרת מרמור וגורמת לחוסר איזון בסביבת החיים שלנו. נשמע שאני לא חי במציאות שלנו, נכון, אבל מי כן? אז מה אפשר לעשות לדעתי כדי לקדם את המין האנושי מבלי לפגוע בסביבה שלנו קודם?
לדעתי יש מחלות, מוטאציות ובעיות אחרות שנולדות מחדש ברגע שאחרות נפתרות. זה מסע אינסופי וטוב שכך אחרת היינו משתעממים למוות. אך הדרך שבה אנחנו פותרים בעיות ויוצרים אחרות מצביעה, לדעתי, על התנהלות מעוותת של המין האנושי כלפי עצמו. כמובן שברגע שאני אומר זאת, 99% מהאנשים אומרים: עוד יפה נפש שחי בחלומות. ובכל זאת, לדעתי משם מתחילות הבעיות ולצערי כל עוד נתעלם מעובדה זאת, לא נוכל להפחית את הבעיות שלנו, רק ליצור אחרות, לתפור טלאי המכסה אחת בזמן שאחרת, מסוכנת עוד יותר צצה.
שקרים ראויים לגינוי, זאת היא אמת שלא ניתן להפריכה! ובאותה נשימה, הצורך שלנו למצוא איזה אמת נסתרת במהלך ניסויים כאלה הוא מופרך בפני עצמו. מה שאנחנו מגלים, שיכול לעזור להמוני אנשים, עלול ליצור הטעיה שעליה נתחרט כשנגלה את המוטאציה הבאה. וזה קורה סביבנו כל הזמן. מייצרים תרופה נגד מחלה אחת, אך בתהליך הייצור והמחקר יוצרים כמה מחלות אחרות. משתמשים בחיסון המכיל 20 חלבונים על פעוטות בני חצי שנה, ומצטערים לגלות שהוא מבלה שנים בכניסה ויציאה מבית חולים בעקבות מחלות, שהוא מעולם לא היה סובל מהן לו החיסונים לא היו מוחדרים לו בגיל מוקדם כל-כך. וברגע שדברים אלו נאמרים, אנשים בטוחים שאין דרך אחרת: מה אתה מצפה שהם יהיו חולים בצהבת או איזה מחלה נוראית אחרת… עפרי, זוהי דוגמה נוספת לנבואות השקר, שמפחידות אותנו ומדרבנות אותנו ל"הגן" על ילדינו, על בני-זוגינו, או על הורינו. המפחידנים האלה מייצרים חרדות שאותם עלינו למנוע, חרדות המניעות אותנו לבצע את אותם ניסויים בצפייה לאיזה פריצת דרך, איזה גילוי של נוסחה שעוד לא פוענחה, שתעשה את העולם שלנו בטוח יותר מהמחלות שמופיעות ומופיעות. אבל אף אחד לא שואל למה הן מופיעות, והאם יכול להיות שאנחנו הסיבה להופעתן.

סליחה על התגובה הארוכה.

5 Ofri08.08.10 ‏בשעה 3:23 pm‏

איתמר, אתה מעלה נקודות מאוד מעניינות וחשובות, שיקח לי פוסט שלם לענות עליהן. אני מבטיח לנסות לעשות את זה בעתיד. אם לנסות לענות בפסקה אחת, אז כמו שאני מבין את זה, אתה בעצם מעלה את השאלה "מהי משמעות החיים?". אני רואה בידע את (חלק מ)המשמעות הזו. המחקר והשיטה המדעית כולה הן דרך טובה להגיע לידע ולכן להגשים לדעתי את מה שאני רואה כאחת המטרות שלי. כמו כל הגדרה אחרת של משמעות לחיים, ההגדרה שלי היא שרירותית מאוד, אבל אני מרוצה ממנה בכל זאת. גם ההנחה שלי שבני אדם "חשובים" יותר מבעלי חיים היא קצת שרירותית, אבל גם איתה אין לי בעיה.

6 ליהיא‏08.08.10 ‏בשעה 4:25 pm‏

זו בדיוק הנקודה ששכחת כשכתבת "כך שאין ספק שהבנה טובה יותר של התפקוד שלו, תתרום בעתיד גם לרפואה", שכחת שרפואה איננה מדע, היא טכנולוגיה של ניסוי וטעייה, והיא בסה"כ מתיימרת להתבסס לכאורה על תוצאות עקיפות של מחקרים מדעיים, אשר ברוב רובם של המקרים לא באמת תורמים להבנה טובה יותר בתחום הרפואה. אז מידי פעם יש מחקר שכן תורם ישירות להבנה טובה יותר של משהו, ואז אחרי כמה שנים יוצא מחקר חדש שתורם להבנה ההפוכה של אותו משהו. מהבחינה הזו רפואה קונבנציונלית ורפואה אלטרנטיבית למשל, או פסיכולוגיה- הן טובות באותה מידה. לאף אחד מהתחומים הנ"ל אין קשר ישיר למדעים. בשביל זה אתה מאמין שצריך לענות ולייסר כל כך הרבה יצורים אומללים? בשביל ניסוי וטעייה צריך להפעיל את המוח ולחשוב, ולא להתעלל בבע"ח. אתה סבור אולי שאתה שווה יותר מיצורים חיים אחרים, ושמותר לך הכל, נכון? אחרת לא היית מצדיק את הניסוי האכזרי הזה, וזו בדיוק הבעיה עם המין האנושי, שהוא חושב ככה, זה מה שהופך אותו לכך כך בלתי נסבל, הרסני, ומיותר על כדה"א. איתמר, אתה לא "חי בחלומות", אתה חי במציאות הכואבת והקשה של העולם הזה, גם אני. אבל לצערי רוב בני האדם משום מה מאמינים שמגיע להם ושאם זה מחקר שכביכול תורם למין האנושי, אז "זה בסדר", אמונה חסרת ביסוס, בערך כמו להאמין באלוהים.
ההתבטאויות שלך לא מרגשות אותי, והן רק מוכיחות שכל ההצטדקות הזאת שלך נובעת מאיזשהו חוסר בטחון או אולי רגשות אשמה? (הלוואי ויש בך מספיק מוסר כדי לחוש אשמה על ההתעללות הזו שאתה מנסה להצדיק)

7 קנטי‏08.08.10 ‏בשעה 9:22 pm‏

ליהיא, גם אם נעזוב לרגע בצד את זה שלדעתי זה לא מוצדק להכליל את הרפואה הקלאסית עם הרפואה האלטרנטיבית תחת אותה הקטגוריה הרחבה של "מדע", אני לחלוטין לא מסכים איתך.

אני מתנגד נחרצות לאמירה של שלרפואה אין קשר ישיר למדעים: יכול להיות שחסרה לך הגדרה טובה של "מהו מדע?" – אבל מדע הוא מתודולוגיה שאחד העיקרים שבה הוא היכולת להעלות השערות ולהפריך אותן – תוך בניה וחקירה של הנחות יסוד והנחות עבודה -שמתבסס רבות על תצפית, ניסוי והסקה.

את מתייחסת לזה כ"ניסוי וטעייה", ניסוח שיכול להיות קצת מטעה ולגרום למחשבה שכל הדברים שהתגלו ברפואה התגלו במקרה. אותו "ניסוי וטעייה" אפשר לאדם הקדמון להגיע עד לאן שהוא הגיע היום, שזה קצת יותר מלמות בגיל ממוצע של 25 – והוא לחלוטין לא מקרי.

נכון, לעיתים מתגלים ממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם המחקרים הקודמים, וזה לגיטימי. אבל כעבור מספיק זמן אנחנו מגיעים לרמה חדשה של תאוריות מוצקות שלא מצליחים להפריך אותן והן הופכות להנחות עבודה בעולם שסביבנו: הגילויים של פסטר והחיסון נגד כלבת – הם היום אמיתות מוצקות – אף אחד לא יבוא ויטען היום במחקר מדעי שאין חיידקים, למרות שנדרשו הרבה מאוד ניסויים והוכחות על מנת להוכיח את הטענה הזו.

וכמילה אחרונה, לבוא ולהאשים את מי שמנסה להסביר את צדקת דרכו בחוסר ביטחון במעין הפוך-על-הפוך לחלוטין לא עוזר לשכנוע. אדם אחר יכול לבוא ולטעון שההצטדקות של אנשים מסויימים נגד ניסויים שכאלה נובע מאיזשהו חוסר בטחון הנגרם עקב פער ידע והבנה על עולם המחקר והרפואה – ואותם הטיעונים יהיו תקפים גם לגביך…

8 עמבה‏08.08.10 ‏בשעה 11:01 pm‏

עפרי, אין לך בעייה, כדבריך, עם ההנחה שבני אדם יותר חשובים מבע"ח אחרים. לי אין בעייה עם ההנחה שאני יותר חשוב ממך ולכן מותר לי לבצע בך ניסויים לתועלתי האישית. למזלך, וגם למזלי החוק לא מאפשר התעללות בבע"ח.

נקודה שנייה- אשמח אם תתייחס לטענה שנעשו כבר ניסויים בחתולים.

תודה ושבוע טוב

9 עפרי רביב08.09.10 ‏בשעה 1:54 pm‏

ליהיא,
התגובה שלך מערבבת בין כמה נקודות. על אחת – השאלה האם רפואה היא מדע, ובפרט האם ניסויים בעלי חיים בכלל הם כלי יעיל לקדם את המדע ואת הרפואה – אפשר להתווכח. העמדה שלי, ושל הרוב המכריע של הציבור, של אנשי המדע ושל הרופאים טוען שכן. הנקודה השנייה – האם לבני אדם מותר לגרום סבל מסוים לבעלי חיים אחרים כדי לקדם את עצמם – היא נקודה נפרדת. זו שאלה מוסרית, שיותר קשה להתווכח עליה. אני חושב שהעמדה שלך (שאסור לפגוע בכלל) היא לא עקבית. לא ניתן לקיים אותה בפועל, ואני מנחש שגם את לא מקיימת אותה. למשל, האם את מתנגדת לריסוס שמשרד הבריאות עושה עכשיו נגד חרקים? הרי מאות מליוני חרקים ימותו בייסורים בגללו. שני הנושאים האלה מעניינים, אבל לא בגללם כתבתי את הפוסט. כתבתי כדי להגיד משהו פשוט – "מאחורי דלתות המעבדה" יודעים שהציבור לא איתם. רוב הציבור חושב כמוני ותומך בניסויים בבעלי חיים, כל עוד שומרים על כך שהניסוי באמת חשוב, ומשתדלים למזער את הסבל של בעלי החיים. מד"ה החליטו לשקר כדי לגייס יותר תמיכה. אם הניסוי מטופש, מיותר, ולא מחדש שום דבר אלא סתם חוזר על דברים שידועים משנות ה-60, אז באמת אין סיבה לעשות אותו, אין הצדקה לסבלם של החתולים. אם זה היה המצב, גם אני הייתי מתנגד לניסוי. רק רציתי להסב את תשומת לבכם לכך שזה לא נכון. זה ניסוי בתחום חשוב, ובקדמת המחקר, ובוחן סוגיה שהיא שאלה פתוחה היום בחקר המוח.

אני חושב שהעובדה שאני כותב בגלוי את עמדותי היא לא בגדר הצטדקות, אלא חלק מתהליך של לבדוק את ההנחות שלי, לוודא שאני מבין אותן ומוכן לעמוד מאחוריהן, לחזור ולבדוק את הלוגיקה שלי. ייטב לכולנו אם חסידי העמדה שלך היו עושים אותו דבר, במקום להסתמך על ציטוטים שקריים ממאמרים כדי לגייס עוד תמיכה לעמדתם.

10 עפרי רביב08.09.10 ‏בשעה 2:05 pm‏

עמבה,
רוב האנשים מרגישים כמוני – מותר לעשות ניסויים בבעלי חיים, תוך תהליך פיקוח מסוים, שהתקיים במלואו במקרה הנ"ל (כך לפחות, לטענת הוטרינרים של משרד הבריאות). התעללות בבעלי חיים (לשמחת כולנו) היא דבר אסור על פי החוק.

לגבי ההנחה שאתה חשוב ממני ולכן מותר לך לבצע בי ניסויים – אתה מוזמן לנסות להקים חברה שתהיה מבוססת על המוסר הזה. היום, החברה שלנו, מבוססת על מוסר אחר, שהרבה יותר דומה לעמדה שאני מציג.

נעשו ניסויים בחתולים – וודאי. נעשו הרבה, רק שהם בחנו דברים אחרים ולא את השאלה שהמחקר הנוכחי בוחן. בכלל, הנקודה החשובה היא האם השאלות שהמחקר בא לבחון (האם יש ביסטביליות של תאי פורקיניה בצרבלום של חיות ערות, האם מצב התאים מושפע מקלט חיצוני, ומה תפקידו) הוכרעו כבר. העובדה היא שממש לא. באופן אירוני, ההוכחה לכך סופקה לנו על ידי הגברת רפואה, כשהיא ציטטה מחקר מהשנים האחרונות שמחזק עמדה שהיא שונה מהעמדה המקובלת.

11 חנן כהן08.10.10 ‏בשעה 3:56 pm‏

דרך תגובה בבלוג של שוקי גלילי הגעתי לכאן. אחלה פוסט ואחלה בלוג.

12 אני‏08.10.10 ‏בשעה 11:42 pm‏

עפרי, יש לך נתנונים סטטיסטיים שמראים שרוב האוכלוסיה חושבת כמוך? או שגם אתה כמו חבריך להתלהמות מהצד השני, נהנים לבקר ולפזר עובדות לאוויר, בדיוק כפי שאתם טוענים שמאחורי דלתות המעבדה עושים? אשמח לקבל הכוונה למקור סטטיסטי שכזה.

פוסט כזה משתלח לא ראיתי כבר הרבה זמן. במיוחד הסוף שלו… פשוט מאד – גועל נפש. אותי לא שכנעת.

13 עפרי רביב08.11.10 ‏בשעה 12:08 am‏

לא, אין לי נתונים סטטיסטים. אני מסתמך על הערכה גסה לפי מספר הצמחונים שאני מכיר (סדר גודל של 5% מהאנשים, הערכה גסה, ומבוססת רק על אנשים שאני מכיר, ועדיין…). כלומר, כ- 95% מהאנשים חושבים שזה בסדר להרוג חיות (הרבה הרבה יותר מאשר בשביל ניסויים, אגב) כדי להנות מבשרן. לא חושב שהם יוכלו ברצינות לטעון שבשביל סטייק אנטריקוט זה בסדר, אבל בשביל מחקר הצרבלום זה לא…

אם יש לך נתונים שמראים אחרת, אשמח לשמוע.

14 עפרי רביב08.11.10 ‏בשעה 12:09 am‏

אגב, אם לא הסכמת עם הפסקה האחרונה, אתה מוזמן להגיב גם לגופו של עניין.

15 פבל פונסקי‏08.20.10 ‏בשעה 9:34 pm‏

אני בטוח שכל אותם האנשים שלא מזדהים ומשאירים תגובות פה לא לוקחים תרופות ולא עושים ניתוחים. כי אלו מבוססים על ידע שנצבר גם בניסויים בבעלי חיים.
ואני מסכים עם מגיב עמבה – את הניסויים יש לעשות על אנשים…. שלא מוכנים לעשות ניסויים על בעלי חיים.

השארת תגובה

ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>