Better Place? — הכל בראש
מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

Better Place?

תגיות:‏ , , ,

חברת Better Place של אגסי רוצה למכור לנו רכבים חשמליים. לפני מספר שבועות ביקרתי במרכז המבקרים של החברה. יש להם שם מצגות וסרטים יפים שאפשר לתמצת את מרבית הטיעונים שלהם כך:

  1. מעבר מרכבים מונעי בנזין לרכבים מונעים חשמלית הוא טוב לאיכות הסביבה, כי הרכבים לא פולטים מזהמים
  2. מעבר מרכבים מונעי בנזין לרכבים מונעים חשמלית יקטין את התלות של מדינת ישראל בנפט, שאחוז גבוה ממנו מופק על ידי מדינות עוינות לישראל (ערב הסעודית ואיראן למשל)

אחד הנוכחים בביקור שאל את השאלה המתבקשת לגבי טיעון 1 – הרכבים אמנם לא פולטים מזהמים, אבל מה לגבי תחנות הכוח שמיצרות את החשמל בו נטענים הרכבים?

נציג החברה לא התבלבל וענה בתשובה מוכנה מראש. טענתו כללה את הנקודות הבאות:

  1. יצור החשמל לטעינת המכוניות יהיה בשעות הלילה. יצור חשמל בשעות הלילה הוא ידידותי לסביבה. למה? כי חברת החשמל נערכת ליצור המקסימלי, שמתאים לרמות הביקושים בשעות השיא (צהרים בקיץ, וערב בחורף). בלילה הצריכה יורדת, אך חברת החשמל לא מפסיקה את היצור כי העלות והמורכבות של הפסקת פעולת התחנות היא ענקית – בלילה מיוצר חשמל והוא הולך "לפח". למעשה, החשמל שיטען את המכוניות שלנו הוא "בחינם" מבחינה סביבתית1
  2. יצור החשמל פולט את המזמהים בתחנת הכוח, ולא במרכז העיר כמו הרכבים
  3. את יצור החשמל אפשר לעשות באופן נקי, ואילו מנועי המכוניות מזהמים

אמנם לא התווכחתי איתו בזמן הביקור, אבל עכשיו אחרי שקראתי קצת, אני חולק על מר בטר פלייס המלומד.

  1. הטיעון הראשון הוא מה שנקרא בלשון חכמים "קשקוש בתחת". מעבר לכך שלא מצאתי סימוכין לטענה שחברת החשמל מייצרת חשמל שהולך "לפח", אפשר לעשות חשבון פשוט: בשעות הלילה הצריכה יורדת לכ-50% מהצריכה בשעות השיא. רק כ- 25% מהחשמל מיוצר על ידי שריפת גז טבעי (מקור יחסית ידידותי לסביבה), וכמות זניחה מיוצרת מאנרגיות מתחדשות באמת (סולרית, רוח וכו'). למעלה מ- 70% מהחשמל מיוצר על ידי שריפת פחם, סולר ומזוט, בתהליך שפולט הרבה מאוד מזהמים (שוב, ויקיפדיה). לפי התכנון, בשנת 2020 החלוקה תהיה 50% פחם, 40% גז טבעי, ו-10% מקורות מתחדשים2. כלומר, אפילו בשעות שפל הביקוש, חברת החשמל נאלצת להפעיל גם את המקורות המזהמים ביותר כדי לענות על הביקוש. הביקוש העודף שיווצר על ידי טעינת הרכבים יקבל מענה על ידי שריפת פחם, סולר ומזוט. חישוב דומה ויותר מדויק נעשה בארצות הברית והגיע למסקנות דומות מאוד (אפשר לשמוע בפודקאסט של scientific american או לקרוא את הכתבה בנושא).
  2. לא ברור שתחנות הכוח רחוקות ממרכזי אוכלוסיה יותר מאשר הרכבים. צריך לזכור שחלק מהנסיעות הן בין עירוניות ואילו תחנות הכח ממוקמות קרוב יחסית לערים. מעבר לכך, בכלל לא ברור שההשפעה של הפליטות מתחנות הכח היא כל כך מקומית וניתן להתעלם ממנה בגלל שהיא מתרחשת כמה קילומטרים מריכוז האוכלוסיה הגדול בארץ
  3. הטיעון השלישי הוא נכון, טכנית. אבל אין לו שום קשר לחברת בטר פלייס. צריך להמשיך לפעול למען משק חשמל נקי יותר, אבל לא ברור בכלל איך והאם זה שתקנו מכונית של אגסי יתרום למאמץ. כיוון שב- 10 השנים הקרובות ממילא לא יעבור רוב יצור החשמל להיות נקי, אין טעם להחליף מכוניות בנזין במכוניות חשמליות בטיעון הזה.

עוד בעיה סביבתית בפתרון היא הנזק הסביבתי של הקמת מאות אלפי עמדות טעינה (כיוון שרכב יכול לנסוע רק 160 ק"מ בין טעינות, וטעינה היא ארוכה, כל רכב בכביש דורש עמדת טעינה משלו בבית או במקום העבודה).

חוץ מזה, נראה שיש גם כמה בעיות לא סביבתיות בפתרון של Better Place, כמו תחנת הטעינה הייחודית ( שקע "כמעט" סטנדרטי, שלא יעודד תחרות בין חברות שונות, אלא חתונה לכל החיים עם הטכנולוגיה שלהם), ומכונית שיכולה לנסוע עד 160 ק"מ בין טעינות.

השורה התחתונה – לא נראה שבעשר השנים הקרובות הדבר הנכון סביבתית לעשות זה להחליף את הרכב לחשמלי.

  1. החברה טוענת משהו דומה באתר שלה בדף שנקרא אנרגיה מתחדשת []
  2. לפי מנכ"ל משרד התשתיות, ציטוט בטמקא []
FacebookEmailDeliciousShare


5 תגובות

1 שמוליק‏07.25.10 ‏בשעה 11:13 am‏

אכן, את הנושא שהחשמלי הוא ירוק יותר מהפחמימני מעולם לא הבנתי.

מילא אם החשמלי היה נוצר מהרוח. אבל החשמל נוצר משריפת פחמימנים ממילא. תמיד הפליא אותי למה שום כתב רכב או איכות סביבה לא מעלה את הנקודה הזו.

2 עומר07.25.10 ‏בשעה 12:09 pm‏

עוד כמה הארות (לאו דווקא בעד או נגד).
1. אין יתרון לגודל? כלומר, האם תחנת חשמל תייצר אותה כמות של זיהום על מנת לייצר קווט"ש אחד כמו מנוע של מכונית? זה שגם כאן וגם כאן נשרף דלק לא אומר שהיעילות זהה.
זו נקודה שכדאי לשים אליה לב, אף על פי שאני מניח שהחישוב שנעשה במאמר (שאין אליו גישה) מדויק, ושאכן אין הבדל מהותי בזיהום.
2. את הסיבה לכך שאנרגיה סולארית כנראה לא מספקת פתרון בטכנולוגיה הקיימת ניתן לראות בכתבה הבאה, בא נראה משטח הטענה סולארי לרכב. השטח הנדרש אינו סביר. http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=228662
3. עד כמה שאני יודע, בטר פלייס רוצה לקנות עודפי חשמל מחברות מייצרות חשמל שאינן חברת חשמל (ישנן 19 חברות מייצרות חשמל בארץ, ואני מניח שהיכולת שלהן לשלוט בייצור פחות טובה כי אלו תחנות קטנות יותר). כך שטיעון העודפים אינו מופרך לחלוטין (אלא רק מעט).
4. אני זוכר שדובר על הקמת תחנת כח סולארית ע"י בטר פלייס כדי "להחזיר את החשמל שהיא צורכת". לפי כתבה בגלובס משבוע שעבר על מצב הפרויקטים הסולאריים בארץ, אני בספק שזה יקרה אי פעם (שלא לדבר על איזושהי תחנה סולארית). בשבל זה, אני אפילו לא בטוח אם זה באמת תוכנן ולא נאמר רק במסגרת שיווקית.

3 אמיר‏07.25.10 ‏בשעה 12:43 pm‏

אפשר לשאול שאלה נוספת לאותו מר בטר פלייס. לפי כתבות רבות המתבססות על מחקר* של הנזק הסביבתי הכולל של כל סוגי הרכבים, כולל ייצור הרכבים עצמם, נטען שרכב פריוס מזהם יותר מרכב ההמר שאוהבי הסביבה אוהבים לשנוא.
* שם המחקר "Dust to Dust" ע"י החברה CNW
http://www.cnwmr.com/nss-folder/automotiveenergy/
לא הצלחתי למצוא את המחקר עצמו, אבל יש מספיק ציטוטים ברשת כדי להבין את המסקנה שלהם ואת העובדות שעליה היא מבוססת. עם זאת, יש גם ציטוטים ברשת ממחקר נגדי שטוען שהמחקר הזה שגוי.

בכל מקרה – המחקר מעלה נושא חשוב – מה הנזק הסביבתי האמיתי שנגרם בעקבות ייצור הבטריות?

יש גם שאלה כלכלית-חברתית, עליה בטר פלייס פוסחים כאילו לא הייתה קיימת. רכבים מונעים בנזין מייצרים זיהום, אך הם גם מייצרים מספר שווקים. יתרה מזאת, הרכבים עצמם הם נכסים.
יש לי שתי נקודות בהקשר הכלכלי-חברתי:
1. רכבים מונעים בנזין נחשבים לנכס, כיוון שהשווי שלהם יורד לאט (יחסית) במשך השנים שהבעלים מחזיק אותו. רכבים מונעים חשמל יורדים בשווי שלהם מהר מאוד, ולפי כמה מאמרים שקראתי (הפעם אין לינק, אבל תוכלו למצוא לבד ברשת) השווי של רכב היבריד/רק חשמלי מגיע ל10% מהשווי שלו תוך 3 שנים. ע"פ המודל של בטר פלייס אתה לא קונה רכב בכלל – אתה "שוכר" אותו/ליסינג, "בחינם", כדי לשלם על האנרגיה שהבטריות מספקות. מזכיר קצת את המודל ש לחברות הסלולרי (נשלם לך על המכשיר רק תדבר X מאות דקות בחודש.. ותתחייב ל18/36 חודשים). הכסף "נשרף" בעיניי כיוון שהלקוח לא קיבל משהו ממשי (tangible) עבורו. לפחות רכב בנזין יכול לשמש לערבות להלוואה, ויכול להיחשב לנכס שמעלה את שווי בעליו. הכסף ש"נשרף" בראייתי על רכב בטר פלייס הוא תמורה על שירות נדיף. ניתן לטעון אותו דבר לגבי הדלק שהאוטו שורף.. אבל השוני הוא שלפחות האוטו *עצמו* נשאר כנכס. שימו לב מה קורה במודלים של ליסינג (תפעולי ומימוני) – חברות הליסינג משתמשות בסעיף "קנייה מוזלת" בסוף התקופה כסיבה לקחת את הליסינג – כלומר אפילו בליסינג (שהוא המודל הדומה ביותר למודל של בטר פלייס) – הרכב *עצמו* הופך את העסקה לכדאית.

2. שוק המוסכים. אחת הבעיות עם רכבים נקיים היא שהם בקושי מתקלקלים (ניתן למצוא מלא כתבות ברשת על כך). מה יעשו עם המוסכניקים? בואו נשים בצד רגע את הרגשות העזים נגד המוסכניקים (כן, כן, כל כלב וכו') – מה יעשו עם המוסכניקים? דרך אגב – זוהי בעיה מורכבת יותר משנראית לעין. למשל – דוד שלי מנהל תחנת מוניות גדולה (~100 מוניות). הייתי מצפה שכל חברת ייבוא רכבים תקפוץ על ההזדמנות להחליף את כל צי הרכב של תחנת המוניות – אך לא זה המצב. חברות הייבוא בארץ לא מוכנות למכור את רכבי ההיבריד לתחנות מוניות (זה בדוק – הם יודעים שיש פחות טיפולים ברכבים האלה ומוניות צריכות הרבה מאוד טיפולים).

עוד דבר נוסף: הטענה השלישית של מר בטר פלייס היא טענה מאוד רלוונטית לדעתי. המחשבה שהיא שנכון ש*כרגע* יש זיהום בהפקה של אנרגיה בתחנות כח – אבל אם האנרגיה מגיע ממספר מקורות קטן מאוד, אם בעתיד יתגלה דרך נקייה יותר, ניתן להחליף את שיטת ייצור האנגריה ע"י שינוי השיטה במספר מאוד קטן של תחנות. בואו נשקול את האפשרות השנייה – אם הפקת האנרגיה (נגיד, בעירה) היא בתוך הרכבים עצמם, צריך הרבה יותר זמן כדי להחליף ו/או לשדרג את השיטה.. אפילו אם זו תהיה יעילה באופן ניכר על השיטה הנוכחית.

4 יונתן ר.‏08.20.10 ‏בשעה 12:06 am‏

בלוג מעניין, אז קבל תגובה.
בקשר לייצור בלילה, זה דוקא טיעון הגיוני. יש תקורה בהפעלה ועצירה של טורבינה בתחנת כוח פחמית, וקבועי הזמן ארוכים יותר ממחזור של יום אחד. בנוסף בזמן האטה, נקודת העבודה לא אופטימלית. לכן בפועל נצרך CO2 לשווא. אם תאגור את הכל בסוללות יצרת מערכת יותר יעילה.
תקרא על זה כאן בחלק על Electrical Grid (בלוג לא רע של מדענית צעירה שחשבה על זה):
http://daniellefong.com/2010/02/11/how-law-shapes-the-business-landscape-and-a-patent-puzzle/

5 משה הגאי‏10.01.12 ‏בשעה 10:29 pm‏

יש נקודה נוספת שיש לבדוק:
המנוע החשמלי שנמצא במכונית של בטר פלייס הרבה הרבה יותר יעיל ממנוע הבנזין (כלומר: פחות אנרגיה הולכת על חום).
אני מעריך שהיעילות היא בערך כפולה – אבל צריך לבדוק ואין לי אפשרות / זמן לזה כרגע.
מה שמעניין לבדוק הוא האם שקלול מדד היעילות בייצור של חברת החשמל (בממוצע ע"פ השעות בהן רכבים של בטר פלייס *וגם* תחנות הטענה בהן טוענים סוללות) ומדד יעילות הרכב בסופו של דבר חוסך משהו.
אגב – לדעתי הרכב הרבה יותר כבד, וגם זה צריך להלקח בחשבון.
לגבי עלויות לצרכן הסופי – היתה כתבה ב- Ynet שבדקה את העניין: בשורה התחתונה, בטר פלייס מתקשים לתת "פייט" למכוניות משפחתיות "רגילות" משנת 2012 כדוגמת פורד פוקוס) ועוד פחות מזה כשמדובר במכוניות קטנות וחסכוניות / היברידיות.
(אגב אחרון: ע"פ השיטה שלהם: לשבת ברכב עם מזגן ולא לנסוע לשום מקום זה בחינם..)

השארת תגובה

ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>