למה חילוני צם בתשעה באב?‏ — הכל בראש
מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

למה חילוני צם בתשעה באב?‏

תגיות:‏

אני צם בתשעה באב. גם בימי התענית האחרים. חוץ מביום כיפור. (ולמי שלא מכיר אותי, קצת רקע בדיון מעניין שהיה לי בגוגל באז שהתגלגל לשאלה של הגדרת מיהו יהודי).

התגובות שאני מקבל כשאני אומר את זה, הן מאוד משעשעות. אנשים דתיים (חשוב לציין שהדתיים שאני מתרועע איתם הם כנראה לא מדגם אופייני של דתיים) מיד מבינים את הפואנטה. חילונים בדרך כלל לא ממש.

האבל בתשעה באב הוא אבל לאומי. הוא אבל על חורבן בית המקדש, שהוא אמנם מוסד דתי בעיקרו, אך בעולם של לפני אלפיים שנה, ככה דברים עבדו. אני לא מאמין בכלל בקיומו של אלוהים ולכן הפסקת הפולחן הדתי שהתקיים במקדש לא ממש מזיזה לי, אבל חשוב לזכור שחוץ ממקום של פולחן דתי, בית המקדש היה גם סמל לריבונות של אותה מדינה יהודית קדומה, ולכן חורבנו הוא ללא ספק אירוע משמעותי למי שרואה את עצמו קשור לעם היהודי.

כמו שכתבתי באותו דיון בגוגל באז, התשובה שלי לשאלה מיהו יהודי, היא קצת בעייתית (אבל בטח לא יותר בעייתית מהגדרות אחרות ששמעתי) והיא מבוססת על תחושת שייכות ושותפות גורל של האדם עם העם היהודי. תחת הגדרה זו, ברור איך חילוני כמוני יכול להיות יהודי. לא חייבים לקיים מצוות כדי להחשב יהודי. אבל, נשאלת שאלה חשובה – איך אנחנו יכולים לדעת מה באמת מישהו מרגיש? התשובה היא שאנחנו לא. אנחנו יכולים לדעת רק איך הוא מתנהג. לכן, קיום משהו שקשור למסורת היהודית משמש כעדות לאותה תחושת שייכות. כלומר, קיום מצוות (או מסורת) הוא לא תנאי בפני עצמו להחשב יהודי. הוא רק מהווה ראיה.

אם כך, אילו מנהגים יהודים לקיים ואילו לא? גם כאן, אין לי תשובה טובה. אתחיל מזה שאני חושב שזה לגיטימי שכל אחד יבחר לעצמו את החלקים שהוא יותר מתחבר אליהם. בדרך כלל טיעון הנגד לזה, הוא שזה שאם כל אחד בוחר לעצמו מה לקיים, אז יכול לבוא איזה מוסלמי ולטעון שהוא יהודי, כי הוא מקיים במקרה כמה מנהגים שתואמים גם למסורת היהודית.
התשובה שלי לכך היא שכבר היום, וגם לפני שנים רבות, למעשה, כל אחד בחר לעצמו מה לקיים ומה לא, ולמרות שרבים מכחישים זאת, המוסר לא בא מהתורה, אלא אנחנו קוראים אותה ומוצאים בה את המוסר שלנו. למשל, רבים ממנהיגי העם לא היו מופת למוסר כמו שאנחנו מגדירים אותו היום, או היחס לנשים שאין ספק שהתקדמנו בו קצת מאז ימי דוד המלך.

כשאני צריך לבחור לעצמי אילו מנהגים לקיים, יש עובדה אחת חשובה שמצמצת לי מאוד את המבחר. אני כופר בקיומו של אלוהים. לכן, כשאני יושב ערב שלם בליל סדר פסח להודות, להלל, לפאר, לרומם, להדר ולברך ולקלס ישות שאינה קיימת – אני מרגיש אידיוט.
כשבהלוויה של אדם שנפטר לא מזמן מקדישים את רוב הזמן לשבח, לפאר ולרומם את שמו של הקדוש ברוך הוא – אני לא מרגיש נוח.
לכן, לא נשארו לי הרבה מנהגים שאני לבחור מהם. ימי האבל הלאומיים האלו הם דבר שקל לי יותר להתחבר אליו.

ומה יש לי נגד יום כיפור, ונגד חלק גדול מ- 50% מהחילונים שצמים בו? אם מישהו הקדיש לנושא דקה מחייו ובחר לצום ביום כיפור מתוך הבנה שזה חלק של המסורת היהודית שהוא מקיים – אחלה. התחושה שלי היא שרוב החצילונים (זה כבר בדורבנות הביטוי הזה?) שצמים ביום כיפור עושים את זה כדי לצאת ידי חובתם עם הדת היהודית. לכן הם בחרו ביום שנחשב לחשוב ביותר מבחינה דתית. אולי סוג של תעודת ביטוח. אם בכל זאת טעיתי, ויש אלוהים, אז לפחות אני אוכל לספר לו ביום הדין שצמתי ביום כיפור. הבחירה ביום שאין לו שום בסיס היסטורי לאומי, אלא הוא רק דתי פולחני, גם יוצרת מצב שרוב החילונים שצמים ביום כיפור לא באמת מתחברים למטרתו – הכפרה והתשובה, והם עושים הכל כדי להעביר את הזמן כמה שיותר מהר, ממש רק לסמן ✔ על הצום ולגמור עם זה. הצום החילוני ביום כיפור מסמל בעייני יותר מהכל את ההתרפסות וההתאפסות בפני הדתיים – היהודים "האמיתיים".

FacebookEmailDeliciousShare


2 תגובות

1 דוד‏07.20.10 ‏בשעה 8:03 pm‏

הופתעתי. או שהחוסר במים פוגע בזיכרון?
בדיוק דיברתי עם מיטל על יחסי הציבור הגרועים שיש לתשעה באב, ועל מישהו שיושב בבית קפה וצריך לרוץ לאינטרנט בשביל להבין למה הוא פתאום נסגר (כמו שאבנר נינו כתב בNRG: http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/134/960.html)
סיבה שהסכמנו עליה היא הסיבה הקלנדרית שתשעה באב נופל בחופש הגדול ולכן הילדים לא לומדים עליו בגן.
הסיבה שהעליתי היא שהפן הלאומי של היהדות נבלע למשך 1900 שנה מאז הגלות ועד לתחילת הציונות, ולכן בתשעה באב כמו שהוא היה במשך השנים האלה מה שנשאר זה הפן הדתי בראש ובראשונה – חורבן בית המקדש, וקצת הפן האנושי כפי שמוזכר בקינות ובמגילת איכה, שמתאר את הסבל, העוני, הרעב והמוות שהיו תוצאה של החורבן. גם במשך השנים נכתבו קינות שתיארו אירועים כמו מסעות הצלב ופרעות שהתווספו לאלה שקוראים בט' באב. כמעט לא מוזכר הפן הריבוני. אני חושב שאנחנו צריכים להכניס את הפן הריבוני שוב לט' באב. קובי אוז אמר אתמול ב"הלילה לא לומדים תורה" על גג העיר שהחיבור שלו לט' הוא בדיוק זה – שלא נחשוב שאנחנו עם נפלא שעל הניסיון הראשון, תוך 100 שנה הצליח להקים מדינה ואת אומת הסטארט-אפ, על הניסיון הראשון, אלא להזכיר שניסינו כבר פעמיים, ניסיונות שהסתיימו בכישלון.
תשעה באב = "יום סוף העצמאות"

2 Tweets that mention למה חילוני צם בתשעה באב?‏ — הכל בראש -- Topsy.com07.22.10 ‏בשעה 12:19 pm‏

[...] This post was mentioned on Twitter by Ofri Raviv, צו פיוס. צו פיוס said: צו פיוס| פוסט מעורר מחשבה: למה חילוני צם בתשעה באב. פוסט חדש בבלוג שלי: http://ofriraviv.com/blog/?p=102 /via @ofri [...]

השארת תגובה

ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>