האם עכברים חשים אמפתיה?‏ — הכל בראש
מדעי המוח, תכנות, חברה, כלכלה, זכויות יוצרים וכל דבר אחר שעובר לי בראש

האם עכברים חשים אמפתיה?‏

תגיות:‏ , , ,

לפני שנענה על השאלה הזו, צריך לשאול מהי בכלל אמפתיה.
הגדרה די מקובלת היא היכולת להרגיש את תחושותיו של האחר, ובדרך כלל מדובר ספציפית על היכולת להרגיש את המצוקה שלו.
ההגדרה הזו כמובן מאוד בעייתית, כי היא מדברת על להרגיש. אני לא באמת יכול לדעת אם אתה מרגיש משהו, לכן לעולם לא אוכל לדעת האם אתה חש אמפתיה.  אולי אני יכול לשאול אותך, אבל לשאול עכברים זה קצת יותר קשה. לכן, לצורך העניין נבדוק האם עכברים מראים התנהגות שמעידה על יכולתם להרגיש תחושות של אחרים.

תחת הגדרה זו, יש לאחרונה הרבה מחקר שמעיד שכן – עכברים אכן חשים אמפתיה.


לדוגמה, במחקר שהתפרסם ב nature neuroscience בפברואר 2010, Daejong Jeon וחברים הראו שעכבר יכול ללמוד את הסיטואציה שהביאה לכאב של עכבר אחר.
הניסוי התבסס על פרדיגמה מאוד נפוצה בתחום – משמיעים לחיה צליל, וזמן קצר לאחר מכן היא מקבלת שוק חשמלי כואב.  לאחר כמה חזרות אפשר לראות שהחיה לומדת לפחד מהצליל, למרות שבהתחלה לא הייתה לה שום תגובה רגשית אליו. איך יודעים שהיא פוחדת? שוב, לא ממש יודעים. מה שאפשר למדוד הן תגובות גופניות שונות, כמו קפיאה במקום שהיא תגובה שאופיינית לכאב (בחיות אחרות מודדים גם קצב לב, קצב נשימה ועוד).
השינוי במחקר הזה היה שעכבר אחד הוא זה שקיבל את השוק החשמלי (להלן: עכבר השוק), אבל מדדו את לימוד תגובות הפחד בעכבר אחר (להלן: העכבר הצופה), שהיה בכלוב סמוך בזמן ההתניה.
מה שהחוקרים מצאו הוא שלאחר מספיק חזרות לימוד, כאשר העכבר הצופה שומע את הצליל, גם אחרי שהפסיקו לתת את השוק (ולמעשה גם כאשר עכבר השוק כבר לא נמצא שם) הוא מגיב בקפיאה במקום.  נמצאו גם קשרים מעניינים כמו זה שההתניה חזקה יותר ומהירה יותר ככל שהעבר הצופה ועכבר השוק הם קרובים יותר – קרובי משפחה, או חיו במשך תקופה יחד באותו כלוב.

למה זה בכלל מעניין לבדוק דבר כזה בעכברים?
קודם כל, כי זה מעניין ומלמד אותנו משהו על עכברים. אבל בנוסף, אפשר להתחיל לחתוך להם חתיכות מהמוח (או לשתק אותו בכל מיני דרכים מעניינות) ולראות מתי ההתניה הזו נפגעת, ובכך ללמוד על המנגנון המוחי שמממש את האמפתיה, מה שיותר בעייתי לעשות בבני אדם. בעזרת תהליך כזה, החוקרים הראו שהאמיגדלה, שהיא חלק מהמוח שידוע בחשיבותו לפחד באופן כללי הוא קריטי גם להרגשת הכאב של אחרים. בנוסף, נמצא שמערכת הכאב המדיאלי – שאחראית על קישור הגירוי הכואב לתחושה השלילית המלווה את הכאב – משתתפת ברכישת ההתניה. לעומת זאת נראה שמערכת הכאב הלטרלית – שאחראית על חישת המיקום הפיזי של הכאב בגוף – אינה משתתפת בתהליך.
כלומר, נראה שהעכבר הצופה לא חש פיזית את הכאב של העכבר השני כאילו היה כאב שלו, אבל בכל זאת מקשר את החוויה לחוויה שלילית, ולומד ממנה.

נמצאו הרבה קווי דמיון בין המערכת הזו בעכברים למקבילתה בבני אדם (בפרט, החשיבות של האמיגדלה, וכן ה- Anterior Cingulate Cortex, חלק מרכזי ממערכת הכאב המדיאלית, שנמצא שגם בבני אדם הוא פעיל בזמן תחושת כאב, אך גם בזמן צפייה בכאב של אחרים).
קווי הדמיון הללו מחזקים את ההשערה שהמערכות האלו באמת דומות בין בני אדם ועכברים.

מי יודע, אולי הבנה טובה יותר של מערכת האמפתיה בבני אדם והפתולוגיות שלה יאפשרו לנו בעתיד לגדל אנשים שיהיו קצת יותר נחמדים אחד לשני. אני בטוח שיש אנשים שנחרדים למשמע הרעיון הזה, אבל אולי נדון בהשלכות המוסריות של מדעי המוח בפוסט אחר.

FacebookEmailDeliciousShare


אין תגובות

אין עדיין תגובות...

מלאו את הטופס שלמטה.

השארת תגובה

ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>